‏הצגת רשומות עם תוויות נכדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נכדים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 באפריל 2020

ח. הגדה של פסח: זה נכון?

בקיצור: שתי ילדות קטנות מביעות דיעה [43]
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

עמימה גנות, כשהייתה ילדה, שאלה:
       אם הסיפור של פסח הוא אמת - למה קוראים לזה אגדה של פסח?
             (עמימה גנות היא אישה שהופיעה בטלביזיה בנושא אחר, 
              וסיפרה את הסיפור הזה דרך אגב)

בסדר הפסח, כששמעה שירי (בת שלוש) את סיפור יציאת מצרים, הודיעה לפתע: "נכון!". כששאלו אותה לפשר ההערה שלה, הסבירה: "זה מה שהגננת סיפרה לנו בגן!"

יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות אחרונות

קורונה – סדום ודממה
בני
רק אחרי שעשרה כבר מתו

בדיחות קורונה
בז'ה
אורי לוי: אפשר לאכול דרך הזום?

ביבי! – למה? ג. בני גנץ נכשל
קסטינו
גנץ מאיים עם אקדוח ריק

קורונה – סדום ודממה
בז'ה
ליצמן: עד פסח יבוא משיח צדקנו

קורונה – סדום ודממה
פולי
השרים ליצמן ודרעי מנעו סגר על הערים החרדיות



פוסטים חדשים אחרונים
7.4.2020

בקיצור: בשביל מי שנשאר לו עוד כוח לצחוק [41]
תגיות: בדיחות, ביבי, פסח, הומור,

6.4.2020

בקיצור: אריה יצחקי מרצה את התיאוריה שלו [39]
תגיות: רצח ארלוזורוב, ברית הבריונים, אריה יצחקי, רביזיוניסטים, הסרט "הרצח", קפטיין רייס, חיים וייצמן, המכתב של ארלוזורוב, ארתור ווקופ הנציב העליון, הבריטים רצחו את ארלוזורוב,

5.4.2020
בקיצור: מה שהמנהיגים אומרים לנו [37]
תגיות: אקטואליה, לפעמים זה כל כך נכון, יוסף רגב, קורונה, אמת ושקר, ציטטות, תובנות, ביבי, טראמפ, פתגם, מחשבות והגיגים, הומור
span>

פולי
השרים ליצמן ודרעי מנעו סגר על הערים החרדיות

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:


תגיות: צברינו חמודים ועוקצניים, הגדה של פסח, פסח, ילדים, נכדים, הומור,

********************************************************************

יום רביעי, 1 באפריל 2020

י. סיפור פילפילון

בקיצור: סיפור לילדים קטנים. לשירותכם [29]
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

סיפור פילפילון 


   זאת גירסה שנראית לא כל כך יפה כאן ב"בלוגספוט". ניתן לקבל בדוא"ל קובץ עם גירסה מאוירת, שנראית הרבה יותר טוב. פרטים בהמשך. בימים הטרופים הללו של הקורונה, כשההורים והילדים נידונים לשבת בבית ולא לצאת, אולי תמצאו תועלת בסיפור הזה, להקריא אותו לילדים הקטנים הקרובים לליבכם.

סיפור שהיה הרצל ברגר מספר לילדיו:


פילפילון קם בבוקר.
פילפילון תתרחץ
אמרה אמא פילה.
לא רוצה!
אמר פילפילון.
פילפילון תסתרק
אמרה אמא פילה
לא רוצה!
אמר פילפילון.
פילפילון תתלבש
אמרה אמא פילה
לא רוצה!
אמר פילפילון.
פילפילון תאכל
אמרה אמא פילה
לא רוצה!
אמר פילפילון.
ופילפילון קם ורץ החוצה.
הגיע פילפילון לרחוב הכלבים.
שאלו הכלבים
מי זה הולך ברחוב שלנו?
מלוכלך
ופרוע
ורעב
וצמא
זאת חרפה לכל הרחוב!
התנפלו עליו הכלבים ונשכו אותו.
ברח פילפילון לרחוב החתולים.
שאלו החתולים
מי זה הולך ברחוב שלנו?
מלוכלך
ופרוע
ורעב
וצמא
ופצוע
זאת חרפה לכל הרחוב!
התנפלו עליו החתולים וסרטו אותו.
ברח פילפילון והגיע אל החמור.
שאל החמור
מי זה הולך ברחוב שלי?
מלוכלך
ופרוע
ורעב
וצמא
ופרוע
וסרוט
זאת חרפה לכל הרחוב!
התנפל עליו החמור ובעט בו.
ברח פילפילון לרחוב הילדים.
שאלו הילדים
מי זה הולך ברחוב שלנו?
מלוכלך
ופרוע
ורעב
וצמא
ופצוע
וסרוט
ובעוט
זאת חרפה לכל הרחוב!
ואז הילדים לעגו לו.
חזר פילפילון הביתה ובכה.
שאלה אותו אמו:
מה קרה פילפילון?
בכה פילפילון:
הכלבים - נשכו אותי
החתולים - סרטו אותי
החמור בעט בי
הילדים לעגו לי
ואמרו שאני חרפה לכל הרחוב.
ניחמה אמא את פילפילון
רחצה אותו
סירקה אותו
והאכילה אותו.
יצא פילפילון לרחוב.
אמרו כולם
איזה פילפילון נחמד!
סוף הסיפור על פילפילון.

חזרה וספרה חיה רגב (ברגר) לנכדיה קרן ותומר שלום.

כל הזכויות שמורות לחיה רגב (ברגר) ולשמואל, יצחק ואמיר ברגר


זהו סיפור שחיבר הרצל ברגר (ע"ה) והיה מספר לילדיו
לאחר שנים חזרה בתו חיה וסיפרה אותו לנכדיה.
כל שלושת הנכדים שלנו אוהבים את הסיפור הזה
וגיא, בן שנתיים וחצי כבר יודע אותו בע"פ,
אחרי שלוש פעמים ששמע אותו, והוא יודע להשלים כל שורה.
אתם מוזמנים לבקש ממני את הסיפור הזה, בגירסה המאוירת שלו,
בדוא"ל שלי:
regevj@bgu.ac.il
ולספר אותו לילדים הקרובים ללבכם.

עוד

על המחבר תוכלו לקרוא בוויקיפדיה, אם תעשו קליק על

יוסף רגב (המלביה"מ)
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:


תגיות: סיפור,  נכדים,  ילדים,  הומור,  הרצל ברגר,  חיה רגב, כתובים חדשים,
********************************************************************

הסיפור הזה פורסם בבלוג שלי ב"תפוז" בתאריך 4.8.2006, והיו לו מאז 1,774 כניסות

עד אז היו 11,491 כניסות לבלוג ההוא

יום שישי, 27 במרץ 2020

ח. מירי מסיקה, כשהיתה הילדה, היתה בוכה בכל חג פורים

בקיצור: למה? [17]
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

       סיפרה מירי מסיקה: כשהייתי ילדה, אהבתי את פורים, אבל הייתי בוכה, כי רציתי להתחפש ולהיות כל כך הרבה דברים – ולא יכולתי להיות את כולם.

יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-


תגובות אחרונות

לאה
יוסי יקר, לא להתיאש. אולי יתקנו. אוהבים את מה שאתה עושה

יוסי רגב
לגנץ לא היתה ברירה

בן בוזי

יו"ר הכנסת לשניצל


פוסטים חדשים אחרונים

25.3.2020
בקיצור: קריסת מערכת הבריאות, או קריסת הכלכלה?  [12]
תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, בריאות הציבור, כלכלה, רפואה, אוי לי מן הביורוקרטיה, משרד האוצר, משרד הבריאות, עצמאיים, עסקים קטנים ובינוניים, חל"ת, סופרמרקטים, בתי מרקחת, הוראה מבוססת תקשוב, ילדים, חינוך, בתי ספר, מורים, הכנסה בסיסית אוניברסלית, התעמלות, רובוטים, בינה מלאכותית

24.3.2020
האם הטיפול בקורונה היה כראוי? [10]
תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, בריאות הציבור, כלכלה, רפואה, אוי לי מן הביורוקרטיה, משרד האוצר

23.3.2020
הפחד והלחץ מהקורונה [7]
תגיות: לפעמים זה כל כך נכון, קורונה, פחד, ציטטות, תובנות, פתגם, רוזוולט, בריאות הציבור, פניקה, מחשבות והגיגים

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי. בהמשך הפוסט הזה יש בד"כ כפתור תגובות (או Comments). עשו עליו קליק וקיראו אותן. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה.
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:


תגיות: צברינו חמודים ועוקצניים, פורים, מירי מסיקה, נכדים, ילדים, תחפושות, הומור,

********************************************************************

ר. הפוסטים של "צברינו חמודים ועוקצניים"

בקיצור: רשימת הפוסטים שכתבתי כאן במדור "צברינו חמודים ועוקצניים"  [17]
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

"צברינו חמודים ועוקצניים"
"צברינו חמודים ועוקצניים" זה המדור של ה"חוכמות" של ילדים ב"בלוגספוט". אני מתכוון גם לקבץ אותם בפוסט הזה.

הפוסטים המשוחזרים בבלוגספוט מופיעים גם ברשימה

וגם ברשימה הזאת:

יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי. בהמשך הפוסט הזה יש בד"כ כפתור תגובות. עשו עליו קליק וקיראו אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשורה הראשונה ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל.
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.

קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:


תגיות: צברינו חמודים ועוקצניים, נכדים, ילדים, הומור
 *************************************************************

י. קרן: עד לאן מגיעים המספרים? (מצחיק)

בקיצור: ילדה בת 4.5 חושבת [15]
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

קרן (בת 4.5): עד המספר הכי גדול
מאת: יוסי רגב
אבא ואמא יצאו מן הבית והשאירו את הילדים עם מיכל, הבייבי-סיטרית.
אמרה קרן (בת ארבע וחצי) למיכל:
       "מיכל, אני אוהבת אותך מאד, עד המספר הכי גדול".
שמעה זאת מיכל וחשבה שזה הזמן ללמד את קרן שלמספרים אין סוף.
אמרה מיכל:
        "אין מספר הכי גדול. לכל מספר גדול יש מספר שגדול ממנו באחד".
חשבה קרן, חשבה, חשבה ואז שאלה:
       "את רוצה להגיד לי שהמספרים מסודרים במעגל?!"
קרן היא הנכדה שלי וזה קרה ב-5.8.2002

יוסף רגב (סבא של)
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי. בהמשך הפוסט הזה יש בד"כ כפתור תגובות (או Comments). עשו עליו קליק וקיראו אותן. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה.
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:


תגיות: צברינו חמודים ועוקצניים, חשיבה, נכדים, ילדים, מתמטיקה, אינסוף, הומור,

********************************************************************