בקיצור: מחלוקת, שכמעט גרמה
לשינוי במהלך ההסטוריה של מדינת ישראל [53]
זה הסיפור להיום.
אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם
סיפור חדש.
זאת פרשה עלומה, שאיננה נזכרת בספרי
ההסטוריה. אני משחזר אותה מזכרוני, ואולי אינני מדייק בכמה פרטים.
פרשת
זכרון יעקב 1954
המעשה הזה התרחש בשנת 1954. בשבת אחת,
קבוצת חברים, כולם פועלים ביקב "כרמל מזרחי" בזכרון יעקב, נטלה מכונית
ויצאה לטיול – בצפת. זה היה בשבת. ראה אותם הרב של צפת, הרב קושלבסקי. הוא ראה
אותם נוסעים במכונית – בשבת, רח"ל [1]. הוא שאל מי אלה, ונענה שאלה פועלים מהיקב
של "כרמל מזרחי" בזכרון יעקב. חמתו בערה בו. מייד כשיצאה השבת הוא מיהר
לכתוב מכתב נזעם אל הרב של זכרון יעקב. הלה קיבל את המכתב ונחרד. יהודים שנוסעים
במכונית בשבת – הם מחללי שבת בפרהסיה, קטגוריה חמורה של פושעים, לפי ההלכה
היהודית. יין שנגע בו גוי, או מחללי שבת בפרהסיה – הופך יין נסך, ואסור
ליהודי (שומר מיצוות) לשתות אותו. מייד הודיע הרב של זכרון יעקב להנהלת היקב שאם הם
לא מפטרים את כל הפושעים מייד – הוא מבטל את הכשרות של יין של זכרון יעקב!
הנהלת היקב נבהלה. אם הרבנות מבטלת את
הכשרות של היין שלהם – הם אבודים. חברת "כרמל מזרחי" משווקת את היין שלה
לכל קהילות ישראל בעולם כיין מארץ ישראל. ואם היין שלהם יוכרז "יין נסך",
אף אחד לא ייקנה אותו! מייד הודיעה הנהלת היקב לקבוצת הפועלים שהם מפוטרים מהיום
להיום, ואין מקום להידיינות. אבל הפועלים של היקב, כמו כמעט כל הפועלים במדינת
ישראל הצעירה, היו חברי "ההסתדות", היא "ההסתדרות הכללית של
העובדים העבריים בארץ ישראל". בשנת 1954 "ההסתדות" היא גוף חזק
מאוד. יש לה איגודים מקצועיים, יש לה "קופת חולים כללית", שרוב
האוכלוסיה נזקקת לשירותיה הרפואית, יש לה תעשיה גדולה, יש לה "סולל
בונה", שבונה את המדינה. "ההסתדות" אינה מוכנה לאפשר למישהו לפטר
פועלים חברי "ההסתדות". זה עיקרון בסיסי, שאין לסטות ממנו. הרב דורש
ומאיים, הנהלת היקב רוצה לפטר ו"ההסתדות" אינה נותנת. היקב מושבת. אי
אפשר להמשיך לייצר יין כשהרבנות מטריפה אותו. איך יוצאים מהתסבוכת?
בכנסת
העניין מגיע לכנסת. הסיפור נודע לח"כ
הרצל ברגר [2], שהיה לפני כן עיתונאי, אחד מהעיתונאים הבכירים במערכת
"דבר", עיתונה של "ההסתדות". ברגר מתכוון לפנות לשרת העבודה,
גולדה מאיר, בשאילתא בכנסת. כשנודע הדבר לראשי מפא"י, מייד הם פונים להרצל
ברגר ומבקשים אותו שיירד מהנושא. אם הסיפור יתפרסם, יש לחשוש שהמפלגות הדתיות,
"המזרחי" ו"הפועל המזרחי", אם לא תתקבל דרישתם לפטר את מחללי
השבת, יתייצבו לצידם של הרבנים, ויפרקו את הקואליציה. מפא"י ו"ההסתדות"
לא יוכלו לקבל את הדרישה הזאת – והממשלה תיפול. במקרה כזה תצטרך מפא"י לפנות
למפלגת מפ"ם, מפלגת הפועלים המאוחדת, ולהקים איתה קואליציה. הצרה היא
שמפ"ם היא מפלגה שמאלית מאוד, אוהדת של רוסיה הסובייטית ושל מנהיגה הנערץ
סטאלין. הסיבה לכך שמפא"י לא הקימה קואליציה עם מפ"ם כבר בכנסת הראשונה,
למרות שמפא"י ומפ"ם הן שתי מפלגות אחיות, המאוגדות יחד
ב"הסתדרות", היא – שמפ"ם דורשת שמדינת ישראל תהיה לה אוריינטציה
פרו-סובייטית, ואילו מפא"י, בראשות דוד בן גוריון, בחרה באוריינטציה
פרו-מערבית. ואל יהי הנושא הזה קל בעיניכם. הימים הם ימי "המלחמה הקרה",
בין הגוש הסובייטי לבין המערב, ארה"ב ומערב אירופה. בן גוריון לא רצה לשנות
את האוריינטציה של מדינת ישראל, ועוד בגלל חבורת פועלים שנסעו לטיול בשבת.
הרצל ברגר השתכנע לרדת מהנושא, אבל
ח"כ ישראל בר יהודה, ממפ"ם, שמע על הפרשה, והוא הגיש את השאילתא. גימגמה
גולדה מה שגימגמה, וכל הפוליטיקאים התיישבו ליישר את ההדורים. אחרי דין ודברים,
וצעקות,, ואיומים – לבסוף נמצא מוצא. הפועלים לא יפוטרו, אבל הם לא יוכלו להמשיך
לעבוד ביקב גופא, בתעשיית היין. הם ימשיכו לעבוד ביקב ויועסקו רק בתפקידים שלא
יביאו להתקרב ליין, שכן עצם קירבתם הופכת את היין ל"יין נסך".
וכך נסתיימה הפרשה, שאיימה לגרור את מדינת
ישראל לגוש הסובייטי.
הערות
[1]
– רחמנא ליצלן, אלוהים הרחמן יצילנו
[2]
הרצל ברגר (ע"ה) – היה חבר כנסת, וגם החותן שלי, אביה של האישה שאתי, הלוא
היא חיה
[3]
ע"ה – לא צירפתי זאת לכל שמות האישים שהזכרתי, וגם לעיתון "דבר", שכולם
כבר לא איתנו
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
תגובות אחרונות
האם
מותר להשתמש ב"זום" בסדר הפסח?
לואי
פיקוח
נפש
סדר/סגר
הפסח תש"פ
אביתר
רמדאן
כּרים
ביבי!
– למה? ג. בני גנץ נכשל
בז'ה
ההצעה
של יאיר לפיד
פוסטים חדשים אחרונים
13.4.2020
בקיצור: האם זאת היתה תאונת
עבודה? [51]
תגיות: המקרה
החריג, תאונות עבודה, משפטים ושופטים, לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות, חשיבה,
חשיבה פרינציפיונית, חשיבה באלטרנטיבות, עליונות המשפט, פתגם, ביטוח לאומי,
מחשבות והגיגים, עורכי דין, עוול, נילי ארד,
11.4.2020
בקיצור: לא כולם. הם חוששים [48]
תוויות:
האלפיון העליון, לפעמים זה כל כך נכון, מחשבות והגיגים, עוני ועושר, פתגם, ציטטות,
תובנות
10.4.2020
בקיצור: איך קיימנו את הסגר,
ב"זום" [47]
האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל
תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות
(או Comments). אתם יכולים לעשות עליו
קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש
– שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום
בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות: דת, יהדות, הלכה, כשרות,
יין, שבת, פוליטיקה, זכרון יעקב, הרצל ברגר, ההסתדרות, מפא"י, דבר – העתון, הומור,
גולדה מאיר, ישראל בר יהודה, מפ"ם, המלחמה הקרה, סטלין, צפת, רבנים, יין נסך,
********************************************************************
