י. המקרה החריג: מקבלת התקפים כשמעמידים אותה לדין

בקיצור: מנהלת בית הספר אנסה את תלמידותיה, אבל אי אפשר להעמיד אותה לדין. סיפור מטורף. [3954 38]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

       מי שמבצע פשע אמור להיות מועמד לדין. אבל מה דינו של מי שהוא בסדר כשהוא בבית, אבל מקבל התקף פסיכוטי ברגע שרוצים להעמידו לדין?

       מעשה באישה ששמה מלכה לייפר, חרדית, חב"דניקית. האישה הזאת שימשה כמנהלת בית הספר החרדי "עדת ישראל" במלבורן שבאוסטרליה. האישה הזאת ניצלה את מעמדה מול התלמידות כדי להטריד אותן מינית, והיא מואשמת ב-74 אישומים של אונס ומעשים מגונים בשלוש תלמידות אחיות,47  עבירות של מעשה מגונה, 13 עבירות של מעשה מגונה בקטין, 11 עבירות בגין אינוס ושלוש עבירות נוספות. כאשר באו הקורבנות להתלונן בבית הספר, ניסתה הנהלת בית הספר לטשטש את הפרשה. התלונה לא הועברה לרשויות משך יומיים, והנהלת בית הספר מימנה לה את הבריחה לישראל. זה היה בשנת 2008. בישראל נקלטה הפושעת בחברה החרדית בבני ברק בלי בעייות. ואז בשנת 2013 הגיעה בקשת ההסגרה מאוסטרליה. כאשר נודע לה על בקשת ההסגרה הלכה לייפר לבית חולים והתאשפזה במחלקה פסיכיאטרית. שם מצאו אצלה מחלת נפש מעניינת מאוד: היא מקבלת התקף פסיכוטי חמור של פאניקה בכל פעם שרוצים להביאה לבית המשפט לדיון בהסגרתה, רגע לפני הכניסה לבית המשפט. הדיון בבית המשפט גורם לה לחץ נפשי חמור. יש לה אישור על כך מפסיכיאטרים מוסמכים. הפרקליטות עומדת בפני אבסורד: אי אפשר להסגיר את לייפר לאוסטרליה בלי דיון בנוכחותה בבית המשפט; אי אפשר להביא אותה לדיון משום שהיא מקבלת התקף פסיכוטי חמור בכל פעם שרוצים להביאה לבית המשפט, ואי אפשר לדון חשודה, אם הפסיכיאטרים קובעים שהיא לא במצב נפשי לעמוד לדין – כאשר רוצים להעמידה לדין. יתר הזמן היא בסדר.

[]

       השופט אמנון כהן, שלפניו הובא התיק, לא מצא דרך להתגבר על המצב הפרדוקסלי הזה. אין תרופת הרגעה שיכולה להרגיע את הנאשמת ולהביא אותה למצב נפשי שבו תהיה מסוגלת לעמוד לדין. גם אם בית המשפט יטריח את עצמו ויבוא לביתה של לייפר – היא תחטוף התקף פאניקה באותה מידה. עורכת הדין עירית קאהן, שניהלה את המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, טוענת שניתן היה לצפות ליותר יצירתיות מהשופט. אני לא רואה איך ניתן להתגבר על האבסורד הזה. זוהי דוגמה ברורה ל"מיקרה החריג", של מצב, שבו צירוף נדיר של נסיבות גורם לכך שניגרם עוול גדול לאנשים (לקורבנות של מלכה לייפר), עוול שמחוקקי החוק לא התכוונו לגרום לו.

הפרשה באוסטרליה

       עוד על הפרשה. סיפרה אחת מהנערות: "לייפר אמרה לי שזו הדרך שלה להראות לה כמה היא אוהבת אותי". מסכת ההתעללויות, החלה כשמהתלוננת הייתה כבת 11. לייפר נהגה לחבק אותה ולגעת בגופה, להתחכך בה מבעד לבגדים, ולבצע בה מעשים מגונים באמצעות אבזרים שונים. ההתעללות המינית נמשכה, עד שהייתה בת 18. היא סובלת עד היום מתסמינים פוסט-טראומטיים, סיוטים מתמשכים, דיכאון ואף ניסיון התאבדות.

       ואותה נערה סיפרה גם: "היא הייתה בעלת אישיות מאוד חזקה. הקהילה כולה נשאה אליה עיניים והעריצה אותה. היא הייתה יותר קדוֹשה מהקדוּשה עצמה. ראיתי מה קרה לאנשים שניסו לפעול נגדה". אחותה של הנערה נמצאת בלונדון, שם סבלה מהטרדות קשות, פגיעות ואיומים מצד הקהילה החרדית שם, בגלל האישומים נגד לייפר. הנערה פחדה לספר מה שקרה כי היא פחדה שזה יהרוס את סיכוייה למצוא שידוך. על הנערות הופעל לחץ לבטל את התלונות, למרות זאת הגישה המשפחה תביעה אזרחית נגד מלכה לייפר ונגד המוסד שסייע לה.

       לפני שנה התחוללה שערוריה באוסטרליה כאשר התפוצצה פרשת התעללות מינית בילדים (בנים) במוסדות חב"ד באוסטרליה. הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, שדיוניה שודרו בטלביזיה. הפרשה כללה חלק של השתקת הפרשה ע"י הרבנים, מה שעשה את הפרשה לחמורה הרבה יותר.

הטרדות מיניות בקהילה החרדית

       הסיבה שבחרתי להביא את הסיפור של מלכה לייפר לפניכם היא הזווית של "המיקרה החריג", אבל הוא גם סיפור על הטרדות מיניות בקהילה החרדית, והעיקר על היחס של הקהילה החרדית, כלומר של חסידיהם של הרבנים המטרידים, שמגוננים על הרבנים הפוגעים, אינם מוקיעים אותם ואינם מנדים אותם.

עוד

       עוד על הפרשה הזאת (באנגלית) בכתובת:

http://failedmessiah.typepad.com/failed_messiahcom/2016/01/israeli-court-refuses-to-move-forward-on-extradition-of-alleged-child-sex-abuser-malka-leifer-over-panic-attacks-345.html

עוד על אדמו"רים בעלי יצרים היה בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2509565

עוד על תמיד יש מקרה חריג היה בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=657721

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: אוי לנו מן הביורוקרטיה, המקרה החריג, עליונות המשפט, דת, יהדות, חרדים, נשים, הטרדות מיניות, מין, חינוך, אוסטרליה, חב'ד, נגד חרדים

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

פורסם בבלוג שלי ב"תפוז" ב-23 בינואר 2016

עד אז היו 606,421 כניסות לבלוג שלי

ח. זה הכל קישקוש?!

בקיצור: מה שהמנהיגים אומרים לנו [37]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

       אין לכם מה לפחד מהקורונה. זה הכל קישקוש.

               בנימין נתניהו. צפו בו ביוטיוב בכתובת

https://www.youtube.com/watch?v=xXNeDlEPeqs

       וירוס הקורונה הוא הבלוף החדש של הדמוקרטים.

       The coronavirus is the new hoax of the democrats.

               דונלד טראמפ. צפו בו ביוטיוב בכתובת:

https://www.youtube.com/watch?v=ELOZ6fU20Sk

       במאה ה-21 גם הקורונה משתלטת על כל העולם וגם השקר משתלט על כל העולם.

         יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות אחרונות

מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

שמואל

השמטה מכוונת, הוכחה

מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

יוסי רגב

לא הכל

מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

ארז

קצת הרבה?

4.4.2020

מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

בקיצור: על הגדה של פסח שאינה משעממת, הסבר לתעלומה הזאת [34]

תגיות: פסח, משה רבינו, הגדה של פסח, מאיר שלו, זום, פרופ' אביגדור שנאן, פרופ' ישראל לוין, התנאים, תנ"ך, תפילות, החשמונאים, כהנים, יהושע בן קורחה, הקנאים, היהודים ההלניסטיים, אלכסנדריה, פילון האלכסנדרוני, אנטישמיות, מרד התפוצות, שומרונים, הנביאים, משיח, נצרות, הרמס, ישוע, קראים, אהרון ידלין,

3.4.2020

אריה ענבר: חלום שחלמתי

בקיצור: האם מקצצים במשכורות הבכירים? [32]

תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, הכנסת, שרים, משכורות, אריה ענבר, חלומות, הכנסה בסיסית אוניברסלית, נערי האוצר,

2.4.2020

זכרון מימי המגיפה

בקיצור: חיה רגב נזכרת במגיפת הפוליו [30]

תגיות: חיה רגב, צברינו חמודים ועוקצניים, קורונה, פוליו, מגיפה, רפואה, הומור,

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: אקטואליה, לפעמים זה כל כך נכון, יוסף רגב, קורונה, אמת ושקר, ציטטות, תובנות, ביבי, טראמפ, פתגם, מחשבות והגיגים, הומור,

********************************************************************

ר. הפוסטים של "למה קמה מדינת ישראל"

בקיצור: רשימת הפוסטים שכתבתי על הסיבות להקמת ישראל [36]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- o:p="">

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

"למה קמה מדינת ישראל"

"למה קמה מדינת ישראל" זה אוסף של מאמרים על הסיבות, השנויות במחלוקת, להקמת מדינת ישראל.

הפוסטים המשוחזרים בבלוגספוט מופיעים גם ברשימה

מדינת ישראל (הקמתה)

וגם ברשימה הזאת:

למה קמה מדינת ישראל: (טו) כלכלת בריטניה

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות

      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי. בהמשך הפוסט הזה יש בד"כ כפתור תגובות. עשו עליו קליק וקיראו אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה.

      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשורה הראשונה ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.

      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל.

      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.

קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: מדינת ישראל (הקמתה),

 *************************************************************

י. למה קמה מדינת ישראל: (טו) כלכלת בריטניה

בקיצור: התפקיד של המשבר הכלכלי בבריטניה בהקמת המדינה  [5104, 35]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

       מאמר זה הינו גירסה של מאמר קודם שפירסמתי לא מזמן בבלוג שלי ב"תפוז" (ע"ה) - עם כמה תוספות.

כלכלת בריטניה אחרי המלחמה

       אחרי מלחמת העולם השנייה המצב הכלכלי של בריטניה היה "על הפנים". זאת היתה אחת הסיבות לכך שממשלת בריטניה החליטה לוותר על המנדט בפלשתינה (א"י) ולהסתלק מכאן.

       אחרי שנסתיימה מלחמת העולם השנייה, לכאורה בניצחון של בריטניה, הכלכלה של בריטניה היתה מוכה קשות. בריטניה הוציאה רבע מההון הלאומי שלה על המלחמה, על החזקת מיליוני חיילים, על התחמושת, על הדלק ועל אמצעי הלחימה במשך שבע שנות הלחימה, ועל כך שחלק נכבד מכוח העבודה של בריטניה היה מגויס למלחמה. לכן בריטניה היתה אחרי המלחמה בגירעון עצום ובחובות אדירים. שלושה עניינים החמירו את המצב: (א) הנטישה של ארה"ב את בריטניה, את בעלת הברית שלה. (ב) הקשיים במעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום. (ג) הצורך להחזיק את איזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, שהיתה הרוסה לחלוטין. התושבים בגרמניה, באיזור הכיבוש הבריטי, היו במצב של הרס הכלכלה. אין עבודה, אין ייצור, אין מזון. בריטניה נאלצה לפרנס את מיליוני הגרמנים שחיו באיזור הכיבוש הבריטי, בשעה שאזרחי בריטניה עצמם סבלו מחסור חמור. למרות המצב הכלכלי החמור של בריטניה, ארה"ב הפסיקה את הסיוע שנתנה לבריטניה בזמן המלחמה. המעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום היה כרוך בהסעת כל מיליוני החיילים מכל זירות הלחימה אל בריטניה, שיחרורם ושילובם בשוק העבודה. נוסף לכל הצרות, חורף 1947 היה חורף קשה מאוד.

ויתור על האימפריה?

       אחד המהלכים המתבקשים מן המצב הכלכלי החמור היה ויתור על האימפריה, הסתלקות מאותן מושבות, שהחזקתן עולה לאוצר הבריטי יותר מן ההכנסות שמקבלים מהן, או שהשליטה בהן אינה חיונית לבריטניה בגלל חומרי הגלם, כולל דלק, שמפיקים מהן. וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן המלחמה, ועימו מפקדי הצבא, כולל זרועות המודיעין – התנגדו למהלך הזה וחשבו שניתן לעבור את התקופה הקשה, לשקם את הכלכלה, ולהחזיק בכל המושבות. אך מפלגת הלייבור, ובראשה קלמנט אטלי, דרשה את פירוק האימפריה והפניית כל המשאבים לשיקום כלכלת בריטניה ולשיפור איכות החיים של האזרחים. ב-26.7.1945, זמן קצר לאחר סיום הלחמה באירופה, התקיימו בבריטניה בחירות והציבור הבריטי הצביע בהמוניו בעד הלייבור ובעד פירוק האימפריה.

שמירה על משאבים חשובים

       קלמנט אטלי, ועימו שר החוץ שלו, ארנסט בווין, התיישבו לקיים את המדיניות שהם הבטיחו לציבור הבריטי. אבל פה הם נתקלו בהתנגדות חריפה של מפקדי הצבא הבריטי. הללו טענו שבריטניה עומדת בפני חזרת המלחמה, מלחמת העולם השלישית, שצפויה להתרחש מול ברה"מ של סטאלין. במיוחד התנגדו אנשי הצבא להסתלקות מן המזרח התיכון. הנימוק שלהם היה שהדלק, שמתקבל מעיראק, ועובר בצינור הנפט לחיפה – הוא משאב חיוני לבריטניה, גם משיקולים צבאיים, וגם משיקולים כלכליים. הגנרלים איימו בהתפטרות שלהם. לפיכך החליטו אטלי, בווין, ויתר חברי הקבינט הבריטי רק על ויתור על הודו, פקיסטן, ציילון (סרי לנקה) ובורמה. כמו כן הוחלט על הסתלקות הצבא הבריטי ממלחמת האזרחים ביוון, מלחמה נגד הקומוניסטים, שליחיה של ברה"מ. אבל אטלי ובווין נכנעו לצבא והחליט לשמר את השילטון במלאיה (בגלל הגומי החשוב), בקניה, בה היה הבסיס הבריטי העיקרי באפריקה, במצריים, (בה היה הבסיס הבריטי העיקרי במזה"ת, וגם תעלת סואץ), ובקפריסין – וגם בפלשתינה.

       ויתור על המושבות הנ"ל ועל יוון הקל על המצוקה הכלכלית, אבל קיום המושבות האחרות העיק קשות על האוצר הבריטי. במלאייה, בקניה (מאו מאו) ובקפריסין (בשלב מאוחר יותר, א.או.קה.) היו מלחמות נגד המחתרות, ולמרות הקושי, הצבא הבריטי לא ויתר עליהן. המלחמה נמשכה בהן, הבריטים סבלו אבידות קשות, גם של חיילים וגם אזרחים, כולל נשים וילדים, אבל לא ויתרו, עד לשנות השישים של המאה העשרים.

       במקומות רבים החליטו הבריטים על הסתלקות משליטה גלויה במושבות ועברו למדיניות של Covert Empire, "אימפריה חבויה", שילטון של שליטים מקומיים, שנשלטים למעשה ע"י קציני המודיעין הבריטיים. זה עולה כסף (שוחד), אבל זה פיתרון זול בהרבה מאשר להחזיק צבא בריטי במקום. דוגמה לכך היא "הממלכה ההאשימית של עבר הירדן", ממלכת ירדן של היום. המלך עבדאללה (הראשון) היה לכאורה מלך עצמאי. למעשה, הצבא שלו, הלגיון הערבי, היה בפיקוד בריטי. למעשה כל המדינאים החשובים של כל מדינות ערב היו למעשה שליחים של המודיעין הבריטי, ממומנים ע"י שוחד בריטי, ופועלים לפי ההוראות מקהיר, כלומר מלונדון.

המאבק נגד המנדט הבריטי

       אותנו מעניין במיוחד הנושא של המדיניות הבריטית בארץ ישראל. ממשלת אטלי היתה מוכנה לוותר על המנדט ועל השליטה בשטח הזעיר של פלשתינה (א"י), אבל העניין של נמל הנפט בחיפה, ושל צינור הנפט מעיראק, גרם לכך שזה לא בא בחשבון. דומני, שרוב ההסטוריונים לא נתנו משקל להיבט הזה של המנדט הבריטי וסיומו. פה נכנס העניין של המאבק הציוני נגד המנדט הבריטי, המנדטור שמנע את עליית מאות אלפי העקורים ממחנות העקורים בגרמניה אל א"י. חלק חשוב מהמאבק היה המאבק של התנועה הציונית, בראשות דוד בן גוריון. תנועת "הבריחה" ומפעל ההעפלה של "עליה ב'" היו חלק מהמאבק הזה. בא"י היו הפגנות ושביתות בסיסמה "מדינה עברית, עלייה חופשית", שיצרו לחץ על ממשלת בריטניה. מה שהועיל הרבה יותר, לדעתי (י.ר.), היה מאבק המחתרות נגד השילטון הבריטי. אצ"ל, לח"י, וחלק מהזמן גם "ההגנה", במסגרת "תנועת המרי העברי", ביצעו פעולות של פגיעה במוסדות שילטון המנדטורי בארץ. המטרה הרשמית של הפעולות, כפי שהגדיר אותה מנחם בגין, מפקד האצ"ל, היתה לפגוע בסמלי השילטון ולהראות לבריטים, שאינם שולטים בשטח. אבל תוצאה חשובה יותר היתה הצורך של הממשלה הבריטית להקצות משאבים למלחמה במחתרות ובהעפלה, בזמן שבבריטניה היה מחסור גדול. בווין שלח לא"י את הדיביזיה השישית ("הכלניות"), שתנהל פעולות של עוצר ושל חיפוש אחר חברי המחתרות וחיפוש הנשק שלהם. ההתמגנות של כל אתרי השילטון המנדטורי (בווינגראד), כנגד ההתקפות של המחתרות, עלתה סכומים לא מבוטלים. בווין הורה לצי הבריטי להקצות שלוש משחתות למאבק נגד אוניות המעפילים, בשעה שלבריטניה היה מחסור בספינות כדי להחזיר את החיילים הבריטיים המשוחררים מכל החזיתות.

בריטניה מוותרת על א"י

       בפברואר 1947 נפל האסימון, והקבינט הבריטי החליט שאי אפשר יותר להמשיך בשילטון המנדט בארץ זו. הממשלה הבריטית הצהירה שהיא מחזירה את המנדט לאו"ם, היורש של "חבר הלאומים", שנתן את המנדט חבריטניה - שהא"ם יחליט מה לעשות בצרה הזאת. האו"ם שלח למקום ועדת בדיקה, ועדת אונסקו"פ, וההמשך ידוע. אבל הבריטים לא באמת ויתרו על חיפה ועל נמל הנפט. "הליגה הערבית" שהוקמה ע"י אנתוני אידן, שהיה שר החוץ בממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השניה, שהופעלה ע"י בריגדיר אילטיד קלייטון (Iltyd Nicholl Clayton), קצין המודיעין הבריטי בקהיר, החליטה בתאריך 17.12.1945, על פלישה למדינה היהודית ביום שהיא תוקם, לחסל את הנוכחות הציונית בארץ זו, ולבצע שחיטה המונית, כמו בימי הצלבנים (כך הודיע אחמד שוקיירי). המלך עבדאללה הבטיח עד לרגע האחרון שלא יפלוש. המלך פארוק במצריים התנגד לפלישה. אבל קלייטון הפעיל לחצים, וכל צבאות ערב, ביעוץ בריטי, פלשו לא"י ביום הכרזת המדינה. התוכנית של קלייטון היתה שצבאות ערב יכבשו את כל פלשתינה, יחסלו את המדינה היהודית, ירכזו את הפליטים היהודים מן הטבח ברצועת החוף, מתל אביב עד עתלית, ויחלקו את השטח בין מדינות ערב, המונהגות ע"י הבובות של הבריטים. בניגוד למה שאומרים כמעט כל ההסטוריונים – הבריטים לא החליטו להסתלק מפלשתינה, אלא רק להפעיל את "הליגה הערבית", כדי לחסל את המדינה היהודית, ולהמשיך לשלוט בפלשתינה ובנמל הנפט בחיפה, בכיסוי של שילטון ערבי, לכאורה.

האמברגו

       האמריקאים ראו את מה שהבריטים זוממים. ג'ורג' מרשל, מזכיר המדינה האמריקאי, קרא למשה שרת והזהיר אותו שפה הולכת להיות שחיטה המונית של כל היהודים בא"י. והוא הזהיר אותו: "אל תצפו לכך שאנחנו נבוא להציל אותכם". כלומר, אם אתם היהודים תחליטו להכריז על מדינה יהחודית, אתם כולכם תמותו, ואנחנו נעמוד מן הצד. ליתר ביטחון העבירו האמריאים באו"ם החלטה של אמברגו, כלומר איסור על מכירת נשק לכוחות הלוחמים בארץ. איסור למכור נשק למדינות ערב, שצבאותיהם חמושים בתותחים, טנקים ומטוסים, ואיסור למכור נשק ליהודים שיש להם רק סטנים (תת מקלעים). אובייקטיביות מדהימה.

סטאלין הציל אותנו

       מי שעמד בפרץ ומנע את ביצוע המזימה הבריטית היה סטאלין. הבריטים חשבו שהצבאות הערביים יחסלו את כל היהודים בארץ, והבריטים יחזרו לשלוט בחיפה ובצינור הנפט אליה. סטאלין החליט למנוע את זה, לא מאהבת היהודים, אלא משינאת הבריטים. הוא סיפק לנו, באמצעות הווסאלים הצ'כיים שלו, את הנשק הדרוש כדי להילחם, לעמוד על נפשנו - ואחר איפשר לנו הנשק הזה אפילו לנצח את כל הצבאות הערביים, ולגרש מהארץ גם את כל החיילים שלהם, וגם את האוכלוסיה הערבית שתמכה בהם (שברובה ברחה מפחד שהיהודים יעשו להם מה שנעשה בדיר יאסין).

       סוף טוב – הכל טוב. אבל הסיפור היה רע, רע מאוד.

עוד

       מאמר של פרופ' מאיר זמיר ב"הארץ" בעברית, רק למנויי "הארץ", בכתובת:

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2430318

ובאנגלית בכתובת:

https://www.haaretz.com/.premium-u-k-intel-goaded-arabs-into-48-war-papers-show-1.5300880

       אם הנושא מעניין אותכם, כדאי לכם לרכוש גם את הספר "קץ המנדט הבריטי על ארץ ישראל - בין כלכלה קורסת ליומרות מדיניות" של ד"ר צבי גרינברג (הוצאת "רסלינג"), שזה הדוקטורט של גרינברג, וגם את הספר "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית" של ד"ר עזרא נשרי (הוצאת סטימצקי), שגם זה הדוקטורט של נשרי.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: הסטוריה, בריטניה, ימי המנדט, מדינת ישראל (הקמתה), כלכלה, מלחמת העולם השניה, ארה"ב, גרמניה, מלחמת ישראל ערב, צ'רצ'יל, אטלי, בווין, דלק, חיפה, יוון, ממלכת ירדן, עבדאללה הראשון, פארוק, המודיעין הבריטי, העקורים בגרמניה, תנועת הבריחה, עליה ב', אצ"ל, לח"י, תנועת המרי העברי, בגין, ועדת אונסקו"פ, אידן, הליגה הערבית, אחמד שוקיירי, אמברגו, ג'ורג' מרשל, סטלין, מלחמת העצמאות, דיר יאסין, הפליטים הערביים, תובנות, בריגדיר קלייטון, אימפריה חבויה, משה שרת,

מאמר זה בופיע בבלוג שלי ב"תפוז" בתאריך 20/03/2020

עד אז היו 1,266,403 כניסות לבלוג שלי ב"תפוז", וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

ח. מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

בקיצור: על הגדה של פסח שאינה משעממת, הסבר לתעלומה הזאת [34]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

הגדה שתהיה מעניינת

       מאיר שלו גתב לאחרונה במדורו ב"ידיעות אחרונות" שה"הגדה של פסח" היא טקסט משעמם כל כך, שהילדים נרדמים תוך רבע שעה, והמבוגרים "מנקרים" כל הערב. כדי שלא נשתעמם, הכננו, אני (י.ר.) ובני משפחתי המורחבת, הגדה עם תוספות, קובץ במחשב שמכיל את הנוסח מלא של ההגדה, עם פירושים ועם סיפורים, כולל הסיפור שמופיע למטה, בהמשך הפוסט הזה. כל שנה אני מדפיס גירסה חדשה מעודכנת של הקובץ הזה, כורך אותו, ובו אנו משתמשים במהלך סדר הפסח. אנו מפרשים כל קטע בלתי מובן, משבצים קטעים מצחיקים במקומות הנכונים, וגם דנים בשאלות שמופיעות בהגדה שלנו. כיוון שכך, סדר הפסח שלנו הוא אירוע משפחתי נחמד, עם צחוקים, ועם דיונים רציניים, וכל בני משפחה מחכים כל השנה למיפגש הזה. גם השנה (2020) נקיים את הסדר כהלכתו, אבל ב"זום", כשכל ענף מהמשפחה נמצא במקום אחר, בעיר אחרת.

       גם אתם יכולים לקבל את הקובץ הזה (בדוא"ל) ואף להשתמש בקטעים שימצאו חן בעיניכם. כדי לקבלו, עליכם לכתוב אלי בכתובת הדוא"ל שלי:

regevj@bgu.ac.il

ולבקש אותו

       הקובץ גודלו 1MB, יש בו 127 עמודים והוא כולל גם הרחבות בנספחים.

מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

למה לא מוזכר משה רבנו בהגדה של פסח, אלא רק באיזכור משני, בסיום של פסוק העוסק בנושא אחר, קטע שאינו חלק מההגדה המקורית, ואינו אלא תוספת מאוחרת. לא עוד שיש מקום שבו הוא נמחק מהכתוב באופן בוטה ובלתי סביר, במקום שנאמר "לא ע'י מלאך, ולא ע'י שרף ולא ע'י השליח" בהא הידיעה. זה ממש כמו כתם לבן שמשאירים בעיתון אחרי הצנזורה. בשנת 1997, לקראת פסח, השתתפנו בסמינר של "שורשים" בשפיים, סמינר שהוקדש כלו לנושא סדר הפסח. בסמינר הסביר פרופ' אביגדור שנאן את הסיבות לתופעה התמוהה הזאת.

התירוץ המקובל הוא שאין משבחים ביחד גם את השלוח (משה רבינו) וגם את השולח (הקב"ה), אך זה תירוץ דחוק. נוסח ההגדה התפתח במהלך 800 שנה, מתקופת החשמונאים ועד ימי הגאונים, כך למד שנאן ממורו פרופ' ישראל לוין. באותה תקופה האמינו חכמי ישראל, הפרושים כי ספר התורה הוא תורת חיים. כיון שכך הם לא התייחסו לתנ"ך כטקסט הסטורי המתאר עובדות, אלא עשו אקטואליזציה של כל מה שכתוב בו, ולא התייחסו לדמותו ההסטורית של משה - אלא להשתקפותה במציאות של ימיהם.

לא רק בהגדה משה חסר. בעתיד יחזרו אלינו אליהו הנביא ודוד המלך - אך לא משה רבנו. בתפילה מזכירים תמיד את האבות, אך לא את משה רבנו, שהיה מליץ יושר עם מהלכים טובים אצל הקב"ה וביטל כמה וכמה גזירות שעמד הקב"ה לגזור על עם ישראל במדבר.

כמה סיבות היו להשמטה הבוטה של משה מטקסט ההגדה ויש להניח שלא כולן היו בתקופה אחת, אלא באו בזו אחר זו, כל אחת בדור אחר. בתקופה הראשונה התייחסו הפרושים בשלילה למשה רבנו בשל החשמונאים. החשמונאים היו כהנים שהם מלכים, ולא ממשפחת צדוק (מבית פנחס). בתנ"ך (בספרי הנביאים) נאמר שרק מבית דוד יהיו מלכים ליהודה ולבית חשמונאי היתה בעייה להוכיח מהתורה שיכול להיות שליט שהוא כהן מבית לוי. הלכו החשמונאים אצל משה רבנו ועשו אותו דגם של כהן מלך, שהרי משה היה גם המנהיג של עם ישראל וגם הקריב קורבנות. הפרושים שללו את החשמונאים ובשלב מסוים היתה אף מלחמת אחים בין הפרושים לבין החשמונאים. כיון שכך הפך משה רבנו לשנוא על הפרושים, והם והתעלמו ממנו ובחלקו ביציאת מצרים ובשחרור העם מעבדות. במדרש "בראשית רבא" מופיע בשמו של יהושע בן קורחה, אפילו סיפור בגנותו של משה רבנו, סיפור על יוהרתו, סיפור שאין לו בסיס בתורה, בה משה האיש צנוע ועניו. הרי זו דוגמה לתופעה של גינוי משה. גם לאחר החשמונאים היה בסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה, דוגמה לאקטיביזם, שאיפיין אצל הקנאים של ימי הבית השני, ולא היה מקובל על הפרושים.

לא די לו למשה בתפקיד שהטילו עליו החשמונאים שלא בטובתו, ונפלה על דמותו צרה אחרת והיא היהודים ההלניסטיים. באלכסנדריה, ובערים אחרות במצרים ההלניסטית, ישבו קהילות גדולות של יהודים שלא נמנעו מלימוד ההלניזם והשתתפות בתרבותו. פילון האלכסנדרוני הוא המפורסם שבהם, אך היו 30 מחברים אחרים שידוע לנו עליהם, שכתבו יוונית, וכן היו סתם יהודים שחיו בתרבות ההלניסטית. הללו סבלו מן האנטישמיות שהופיעה באותם הימים. היהודים ניראו בעיני היוונים מוזרים ביותר. בטלנים שלא עובדים בשבת. ברברים שעושים מום בגופם לצורך ברית המילה. מניתון כתב שמשה היה מצרי שבגד בעמו וכי היהודים היו אכן עבדים במצרים וגורשו משום שהיו מצורעים. היהודים כתבו ספרים, כדוגמת "נגד אפיון" (של פלאביוס יוספוס) ובהם נתנו את גירסתם, כדי לשכנע את שכניהם שלא כך היו הדברים. היהודים ההלניסטים נאחזו בדמותו של משה ועשוהו גדול. כמה מהם, כמו ארטאפאנוס ויחזקאל, שקטעים מכתביהם הגיעו לידינו, עשו ממנו אליל, מעין הרמס.

יחזקאל, המכונה "יחזקאל הטרגיקן", כתב מחזה בשם "יציאת מצרים", שבו הוא מספר את סיפור יציאת מצרים, באופן שיתקבל על דעתם, גם של היוונים, וגם של היהודים. בקהל. המחזה קרוב מאוד לסיפור התנ"כי. רק סדר המכות משובש אצלו, וגם מדיין הפכה אצלו, משום מה, ללוב. אלוהים מופיע כמובן במחזה. הכיצד? השחקן עמד מאחורי התפאורה, והשמיע את דבריו של אלוהים בקול רעם גדול., זה ה-Deus Ex Machina.

הפרושים שהתייחסו בשלילה לזרם היהודי ההלניסטי, במידה מסוימת כמו היחס של הרבנים בימינו לרפורמים.  היתה זאת יהדות מפוארת, שחוסלה במרד התפוצות (118-116 לסה"נ), מרד שבו נהרגו מאות אלפי יהודים, אחרי שגם הם הרגו מאות אלפי יוונים. הפרושים הסתייגו מהאלהה זו של משה ולכן המעיטו בחלקו של משה רבינו בתיאור יציאת הצרים בהגדה של פסח.

בתקופת ר' עקיבא והתנאים, כבר לא היה עניין החשמונאים בראש מעייניהם של החכמים, אף כי משקעים ממנו עדין היו קיימים בתודעת התנאים. עתה היו שתי סיבות חדשות לבטל את חשיבותו של אבי הנביאים. הראשונה היתה השומרונים. לשומרונים ארבעה עקרונות: אלוהים הוא בורא העולם; התורה היא הספר הקדוש; הר גריזים הוא המקום הקדוש; והאחרון - משה הוא הנביא היחידי. השומרונים מכירים רק בחומש ולא בנ"ך ולכן אין להם נביא מבלעדיו. לעתיד לבוא יחזור אליהם משה ויהיה המשיח המציל אותם מכל הצרות. משה מקודש עליהם כל כך עד שאין הם קוראים לאף ילד בשמו, וכשהם מזכירים את שמו, שמים הם את ידם על עיניהם, כדרך שאנו עושים בשעת אמירת "שמע ישראל". בתקופת ר' עקיבא היו השומרונים עם גדול בא"י, מעל מיליון נפש וחיו יחד עם היהודים. לכן היה היחס למשה נקודת מחלוקת בין שתי הדתות וגרם להמעטת חשיבותו.

גורם נוסף לביטול משה מהתודעה היו הנוצרים. הללו הלבישו על ישו פרטים שעשו אותו קרוב לדמותו של משה ומכאן "אני ולא השליח", לא משה ולא ישו. היו קהילות בהן לא היו שומרונים ולא נוצרים, אבל ההגדה נכתבה בא"י בתקופה מסוימת, שבה שאפו החכמים להקטין את מעמדו של משה ויתר הקהילות קיבלו מהם.

לימים נוסף לכך המאבק בקראות. גם זו סיבה לכך ששמו של משה רבינו לא נכנס להגדה בדורות המאוחרים יותר. כך אמר אהרון ידלין ביום עיון באב"ג.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות אחרונות

קורונה – סדום ודממה

קסטינו

החרדים מסכנים את כולם

קורונה – סדום ודממה (המשך(

מונצי

מחריבים את הכלכלה  כדי למנוע מוות של כמה מאות

אריה ענבר: חלום שחלמתי

פולי

כולם אותו הדבר, כולם מנותקים

3.4.2020

אריה ענבר: חלום שחלמתי

בקיצור: האם מקצצים במשכורות הבכירים? [32]

תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, הכנסת, שרים, משכורות, אריה ענבר, חלומות, הכנסה בסיסית אוניברסלית, נערי האוצר,

2.4.2020

זכרון מימי המגיפה

בקיצור: חיה רגב נזכרת במגיפת הפוליו [30]

תגיות: חיה רגב, צברינו חמודים ועוקצניים, קורונה, פוליו, מגיפה, רפואה, הומור,

1.4.2020

העשיר יתעשר והדל ידולדל: (מט) מכונית אוטונומית בימי הקורונה

בקיצור: נוסע עם קורונה, מכונית בלי נהג [28]

תגיות: האלפיון העליון, מכונית אוטונומית, קורונה, בית החולים שיבא, אונ' בר אילן, רפואה, תחבורה,

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: פסח, משה רבינו, הגדה של פסח, מאיר שלו, זום, פרופ' אביגדור שנאן, פרופ' ישראל לוין, התנאים, תנ"ך, תפילות, החשמונאים, כהנים, יהושע בן קורחה, הקנאים, היהודים ההלניסטיים, אלכסנדריה, פילון האלכסנדרוני, אנטישמיות, מרד התפוצות, שומרונים, הנביאים, משיח, נצרות, הרמס, ישוע, קראים, אהרון ידלין,

********************************************************************

י. אם אל ג'זירה היתה מסקרת את יציאת מצרים

בקיצור: מה היתה דעת הקהל העולמית חושבת על עם ישראל במכות מצרים? [1051, 33]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

       אם אל ג'זירה היתה קיימת בתקופת יציאת מצריים, בכל העולם היו רואים תמונות של ילדים מצרייים מסכנים, שיושבים בחושך, צמאים מול מים שהפכו דם, ומתגרדים מן השחין, ושל אימהות מצריות אומללות, זועקות מול המצלמות ומראות על זרועותיהן את ילדיהם הבכורים המתים. אם נעמי קליין היתה חיה אז, היתה בוודאי קוראת לחרם בינלאומי על בני ישראל, ובספרד היו מעמידים לדין את משה רבינו על פשעים כנגד האנושות.

       את עבודת הפרך של בני ישראל ואת ילדיהם שהושלכו לטבוע ביאור – את זה אף אחד לא היה מראה ולא היה יודע, שהרי אלה פעולות של שמירת החוק, ושמירת החוק, כידוע, היא עיקרון ראשון במעלה בכל חברה מסודרת.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות, תקשורת, טלביזיה, מלחמת עולם נגד ישראל, הסטוריה, פסח, הגדה של פסח, אל ג'זירה, נעמי קליין

ח. אריה ענבר: חלום שחלמתי

בקיצור: האם מקצצים במשכורות הבכירים? [32]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

אומר אריה ענבר:

       שמחתי מאוד לשמוע בחדשות ממנכ"ל האוצר שהוא ידאג לכך שלכל המפוטרים במדינת ישראל תהיה "פת לחם".

       בנוסף, על דעת ראש הממשלה ושר האוצר, כהזדהות עם המצב, יהיה קיצוץ של 50% מהוצאות מעון ראש הממשלה (אין אירוח של מנהיגי העולם), קיצוץ של 30% במשכורת של שרי הממשלה וחברי הכנסת, ובנוסף החזרת העלאת המשכורת האוטומטית האחרונה שרי הממשלה וחברי הכנסת. כמו כן קיצוץ של 30% במשכורות של כל עובדי המדינה הבכירים.

       כל הכספים אלו ילכו לתמיכה במבוטלים ובעסקים הקורסים.

ואז....... התעוררתי מהחלום!!!!.

       הסליחה עם אלה שמקצצים להם, אתם יכולים להירגע, יהיה גם לכם "פת לחם".

יוסף רגב (המלביה"מ)

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות אחרונות

קורונה – סדום ודממה

יוני

קטסטרופה בבני ברק

קורונה – סדום ודממה

קסטינו

בבני ברק לא באים להיבדק

עשה ואל תעשה בימי הקורונה

יוסי רגב

כן

פוסטים חדשים אחרונים

2.4.2020

זכרון מימי המגיפה

בקיצור: חיה רגב נזכרת במגיפת הפוליו [30]

תגיות: חיה רגב, צברינו חמודים ועוקצניים, קורונה, פוליו, מגיפה, רפואה, הומור,

1.4.2020

העשיר יתעשר והדל ידולדל: (מט) מכונית אוטונומית בימי הקורונה

בקיצור: נוסע עם קורונה, מכונית בלי נהג [28]

תגיות: האלפיון העליון, מכונית אוטונומית, קורונה, בית החולים שיבא, אונ' בר אילן, רפואה, תחבורה,

31.3.2020

עשה ואל תעשה בימי הקורונה

בקיצור: מסיכות, לא אלכוג'ל, איך להתעטש (לא למרפק), ועוד [25]

תגיות: קורונה, רפואה, נקיון, זמרים, דני סנדרסון, יוטיוב, עיצות, משחקים, התעמלות, הורים וילדים, זוגיות

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, הכנסת, שרים, משכורות, אריה ענבר, חלומות, הכנסה בסיסית אוניברסלית, פוליטיקה, נערי האוצר,

********************************************************************