ח. מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

בקיצור: על הגדה של פסח שאינה משעממת, הסבר לתעלומה הזאת [34]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

הגדה שתהיה מעניינת

       מאיר שלו גתב לאחרונה במדורו ב"ידיעות אחרונות" שה"הגדה של פסח" היא טקסט משעמם כל כך, שהילדים נרדמים תוך רבע שעה, והמבוגרים "מנקרים" כל הערב. כדי שלא נשתעמם, הכננו, אני (י.ר.) ובני משפחתי המורחבת, הגדה עם תוספות, קובץ במחשב שמכיל את הנוסח מלא של ההגדה, עם פירושים ועם סיפורים, כולל הסיפור שמופיע למטה, בהמשך הפוסט הזה. כל שנה אני מדפיס גירסה חדשה מעודכנת של הקובץ הזה, כורך אותו, ובו אנו משתמשים במהלך סדר הפסח. אנו מפרשים כל קטע בלתי מובן, משבצים קטעים מצחיקים במקומות הנכונים, וגם דנים בשאלות שמופיעות בהגדה שלנו. כיוון שכך, סדר הפסח שלנו הוא אירוע משפחתי נחמד, עם צחוקים, ועם דיונים רציניים, וכל בני משפחה מחכים כל השנה למיפגש הזה. גם השנה (2020) נקיים את הסדר כהלכתו, אבל ב"זום", כשכל ענף מהמשפחה נמצא במקום אחר, בעיר אחרת.

       גם אתם יכולים לקבל את הקובץ הזה (בדוא"ל) ואף להשתמש בקטעים שימצאו חן בעיניכם. כדי לקבלו, עליכם לכתוב אלי בכתובת הדוא"ל שלי:

regevj@bgu.ac.il

ולבקש אותו

       הקובץ גודלו 1MB, יש בו 127 עמודים והוא כולל גם הרחבות בנספחים.

מדוע לא מוזכר משה רבינו בהגדה?

למה לא מוזכר משה רבנו בהגדה של פסח, אלא רק באיזכור משני, בסיום של פסוק העוסק בנושא אחר, קטע שאינו חלק מההגדה המקורית, ואינו אלא תוספת מאוחרת. לא עוד שיש מקום שבו הוא נמחק מהכתוב באופן בוטה ובלתי סביר, במקום שנאמר "לא ע'י מלאך, ולא ע'י שרף ולא ע'י השליח" בהא הידיעה. זה ממש כמו כתם לבן שמשאירים בעיתון אחרי הצנזורה. בשנת 1997, לקראת פסח, השתתפנו בסמינר של "שורשים" בשפיים, סמינר שהוקדש כלו לנושא סדר הפסח. בסמינר הסביר פרופ' אביגדור שנאן את הסיבות לתופעה התמוהה הזאת.

התירוץ המקובל הוא שאין משבחים ביחד גם את השלוח (משה רבינו) וגם את השולח (הקב"ה), אך זה תירוץ דחוק. נוסח ההגדה התפתח במהלך 800 שנה, מתקופת החשמונאים ועד ימי הגאונים, כך למד שנאן ממורו פרופ' ישראל לוין. באותה תקופה האמינו חכמי ישראל, הפרושים כי ספר התורה הוא תורת חיים. כיון שכך הם לא התייחסו לתנ"ך כטקסט הסטורי המתאר עובדות, אלא עשו אקטואליזציה של כל מה שכתוב בו, ולא התייחסו לדמותו ההסטורית של משה - אלא להשתקפותה במציאות של ימיהם.

לא רק בהגדה משה חסר. בעתיד יחזרו אלינו אליהו הנביא ודוד המלך - אך לא משה רבנו. בתפילה מזכירים תמיד את האבות, אך לא את משה רבנו, שהיה מליץ יושר עם מהלכים טובים אצל הקב"ה וביטל כמה וכמה גזירות שעמד הקב"ה לגזור על עם ישראל במדבר.

כמה סיבות היו להשמטה הבוטה של משה מטקסט ההגדה ויש להניח שלא כולן היו בתקופה אחת, אלא באו בזו אחר זו, כל אחת בדור אחר. בתקופה הראשונה התייחסו הפרושים בשלילה למשה רבנו בשל החשמונאים. החשמונאים היו כהנים שהם מלכים, ולא ממשפחת צדוק (מבית פנחס). בתנ"ך (בספרי הנביאים) נאמר שרק מבית דוד יהיו מלכים ליהודה ולבית חשמונאי היתה בעייה להוכיח מהתורה שיכול להיות שליט שהוא כהן מבית לוי. הלכו החשמונאים אצל משה רבנו ועשו אותו דגם של כהן מלך, שהרי משה היה גם המנהיג של עם ישראל וגם הקריב קורבנות. הפרושים שללו את החשמונאים ובשלב מסוים היתה אף מלחמת אחים בין הפרושים לבין החשמונאים. כיון שכך הפך משה רבנו לשנוא על הפרושים, והם והתעלמו ממנו ובחלקו ביציאת מצרים ובשחרור העם מעבדות. במדרש "בראשית רבא" מופיע בשמו של יהושע בן קורחה, אפילו סיפור בגנותו של משה רבנו, סיפור על יוהרתו, סיפור שאין לו בסיס בתורה, בה משה האיש צנוע ועניו. הרי זו דוגמה לתופעה של גינוי משה. גם לאחר החשמונאים היה בסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה, דוגמה לאקטיביזם, שאיפיין אצל הקנאים של ימי הבית השני, ולא היה מקובל על הפרושים.

לא די לו למשה בתפקיד שהטילו עליו החשמונאים שלא בטובתו, ונפלה על דמותו צרה אחרת והיא היהודים ההלניסטיים. באלכסנדריה, ובערים אחרות במצרים ההלניסטית, ישבו קהילות גדולות של יהודים שלא נמנעו מלימוד ההלניזם והשתתפות בתרבותו. פילון האלכסנדרוני הוא המפורסם שבהם, אך היו 30 מחברים אחרים שידוע לנו עליהם, שכתבו יוונית, וכן היו סתם יהודים שחיו בתרבות ההלניסטית. הללו סבלו מן האנטישמיות שהופיעה באותם הימים. היהודים ניראו בעיני היוונים מוזרים ביותר. בטלנים שלא עובדים בשבת. ברברים שעושים מום בגופם לצורך ברית המילה. מניתון כתב שמשה היה מצרי שבגד בעמו וכי היהודים היו אכן עבדים במצרים וגורשו משום שהיו מצורעים. היהודים כתבו ספרים, כדוגמת "נגד אפיון" (של פלאביוס יוספוס) ובהם נתנו את גירסתם, כדי לשכנע את שכניהם שלא כך היו הדברים. היהודים ההלניסטים נאחזו בדמותו של משה ועשוהו גדול. כמה מהם, כמו ארטאפאנוס ויחזקאל, שקטעים מכתביהם הגיעו לידינו, עשו ממנו אליל, מעין הרמס.

יחזקאל, המכונה "יחזקאל הטרגיקן", כתב מחזה בשם "יציאת מצרים", שבו הוא מספר את סיפור יציאת מצרים, באופן שיתקבל על דעתם, גם של היוונים, וגם של היהודים. בקהל. המחזה קרוב מאוד לסיפור התנ"כי. רק סדר המכות משובש אצלו, וגם מדיין הפכה אצלו, משום מה, ללוב. אלוהים מופיע כמובן במחזה. הכיצד? השחקן עמד מאחורי התפאורה, והשמיע את דבריו של אלוהים בקול רעם גדול., זה ה-Deus Ex Machina.

הפרושים שהתייחסו בשלילה לזרם היהודי ההלניסטי, במידה מסוימת כמו היחס של הרבנים בימינו לרפורמים.  היתה זאת יהדות מפוארת, שחוסלה במרד התפוצות (118-116 לסה"נ), מרד שבו נהרגו מאות אלפי יהודים, אחרי שגם הם הרגו מאות אלפי יוונים. הפרושים הסתייגו מהאלהה זו של משה ולכן המעיטו בחלקו של משה רבינו בתיאור יציאת הצרים בהגדה של פסח.

בתקופת ר' עקיבא והתנאים, כבר לא היה עניין החשמונאים בראש מעייניהם של החכמים, אף כי משקעים ממנו עדין היו קיימים בתודעת התנאים. עתה היו שתי סיבות חדשות לבטל את חשיבותו של אבי הנביאים. הראשונה היתה השומרונים. לשומרונים ארבעה עקרונות: אלוהים הוא בורא העולם; התורה היא הספר הקדוש; הר גריזים הוא המקום הקדוש; והאחרון - משה הוא הנביא היחידי. השומרונים מכירים רק בחומש ולא בנ"ך ולכן אין להם נביא מבלעדיו. לעתיד לבוא יחזור אליהם משה ויהיה המשיח המציל אותם מכל הצרות. משה מקודש עליהם כל כך עד שאין הם קוראים לאף ילד בשמו, וכשהם מזכירים את שמו, שמים הם את ידם על עיניהם, כדרך שאנו עושים בשעת אמירת "שמע ישראל". בתקופת ר' עקיבא היו השומרונים עם גדול בא"י, מעל מיליון נפש וחיו יחד עם היהודים. לכן היה היחס למשה נקודת מחלוקת בין שתי הדתות וגרם להמעטת חשיבותו.

גורם נוסף לביטול משה מהתודעה היו הנוצרים. הללו הלבישו על ישו פרטים שעשו אותו קרוב לדמותו של משה ומכאן "אני ולא השליח", לא משה ולא ישו. היו קהילות בהן לא היו שומרונים ולא נוצרים, אבל ההגדה נכתבה בא"י בתקופה מסוימת, שבה שאפו החכמים להקטין את מעמדו של משה ויתר הקהילות קיבלו מהם.

לימים נוסף לכך המאבק בקראות. גם זו סיבה לכך ששמו של משה רבינו לא נכנס להגדה בדורות המאוחרים יותר. כך אמר אהרון ידלין ביום עיון באב"ג.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות אחרונות

קורונה – סדום ודממה

קסטינו

החרדים מסכנים את כולם

קורונה – סדום ודממה (המשך(

מונצי

מחריבים את הכלכלה  כדי למנוע מוות של כמה מאות

אריה ענבר: חלום שחלמתי

פולי

כולם אותו הדבר, כולם מנותקים

3.4.2020

אריה ענבר: חלום שחלמתי

בקיצור: האם מקצצים במשכורות הבכירים? [32]

תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, הכנסת, שרים, משכורות, אריה ענבר, חלומות, הכנסה בסיסית אוניברסלית, נערי האוצר,

2.4.2020

זכרון מימי המגיפה

בקיצור: חיה רגב נזכרת במגיפת הפוליו [30]

תגיות: חיה רגב, צברינו חמודים ועוקצניים, קורונה, פוליו, מגיפה, רפואה, הומור,

1.4.2020

העשיר יתעשר והדל ידולדל: (מט) מכונית אוטונומית בימי הקורונה

בקיצור: נוסע עם קורונה, מכונית בלי נהג [28]

תגיות: האלפיון העליון, מכונית אוטונומית, קורונה, בית החולים שיבא, אונ' בר אילן, רפואה, תחבורה,

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: פסח, משה רבינו, הגדה של פסח, מאיר שלו, זום, פרופ' אביגדור שנאן, פרופ' ישראל לוין, התנאים, תנ"ך, תפילות, החשמונאים, כהנים, יהושע בן קורחה, הקנאים, היהודים ההלניסטיים, אלכסנדריה, פילון האלכסנדרוני, אנטישמיות, מרד התפוצות, שומרונים, הנביאים, משיח, נצרות, הרמס, ישוע, קראים, אהרון ידלין,

********************************************************************