י. השמיטה: (א) שמיטת האדמה, שמיטת השכל – הברכה שהפכה לקללה

בקיצור: ההסטוריה של מיצוות השמיטה בימי הבית הראשון ובימי הבית השני. הקושי לקיימה והתוצאות החמורות של המיצווה הזאת. ר' יהודה הנשיא. גירוש ספרד ובימינו אלה. בג"ץ והרב עובדיה  [552 40]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

שבת ושמיטה

       שתים מהמצוות החשובות שנתן הקב"ה לעם ישראל בתורה - שבת ושנת שמיטה. האחת בכל יום שביעי, איסור כל מלאכה, והשניה בכל שנה שביעית, איסור עבודת האדמה. לכאורה שתי מצוות דומות הן. למעשה, השבת הביאה ברכה לעם ישראל ואילו שנת השמיטה הפכה למקור של בעייות.  

       כבר טקיטוס הרומי אומר על היהודים: "יש  אומרים שהחליטו היהודים לבלות את יום השביעי במנוחה, כיוון שהיום הזה הביא קץ ליגיעותיהם. אחר כך ניפתה ליבם ע"י הבטלה והם הועידו לעצלות גם את השנה השביעית". בעיני הגוי גם השבת וגם שנת השמיטה הן רעיונות הבל, בטלנות לשמה. יכול אדם לעבוד שבעה ימים בשבוע, שבע שנים מתוך שבע . ולמה להתבטל ולאבד שכר?

       חכמה רבה גלומה בשתי המצוות הללו. מי שנח בשבת, אוסף כח לעבוד ביתר ימות השבוע ובכך שכרו גדול וחייו טובים יותר. האדמה שמאפשרים לה לנוח פעם בשבע שנים, אוספת כח ונותנת יבול גדול יותר ביתר השנים. לא שהמיצוות באו לשרת את האדם, אך טוב שיש בהן גם משהו מועיל, שמעיד על חוכמתו של המצווה.

       תועלת השבת ברורה לעין כל, וגם מי שפרש מן הדת אינו מוותר עליה (בד"כ). שנת השמיטה - אין תועלתה גלויה לעין וגם בני ישראל התקשו מאז ומעולם בקיום מצווה זו. בימינו, כשיש חומרי דישון ויש מחזור זרעים, אין במצווה שום תועלת משמעותית, וכל כולה נשארה כמצווה בלבד, קיום רצון האל ותו לא.

בימי הבית הראשון והבית השני

       בתקופת המיקרא, בימי הבית הראשון, לא קיימו בני ישראל את מצוות שנת השמיטה והמידרש אומר שבשל כך גלו לבבל ונתחייבו שם בגלות 70 שנה, כנגד 70 שנות שמיטה שלא קיימון.

       כשחזרו הגולים מבבל לארץ ישראל התחייבו בקיום מצוות שנת השמיטה, וזאת באמנה שחתמו עם עזרא הסופר. בימי הבית השני עשו היהודים מאמץ גדול כדי לקיים מצווה זו, ולא היה זה קל. מימי אלכסנדר מוקדון ישבו בארץ יוונים, חקלאים, שהתחרו בחקלאים היהודים. ליוונים היה יתרון בכך שלא נתחייבו בשנת שמיטה. השבת אינה מקשה על החקלאי היהודי, אך שנת השמיטה מקשה מאד. בנוסף לכך, לא קיבל השלטון הרומאי את עניין השמיטה (פרט לתקופה קצרה בימי יוליוס קיסר) וגבו ארנונה מהחקלאים גם בשנים שלא היה ממה לקחת אותה. התוצאה היתה שהרומאים החרימו את אדמות היהודים ומכרו אותן במכירה פומבית לכל המרבה במחיר, לעתים ליוונים.

תגובת חז"ל

       בשל הקושי העצום לקיים את שמיטת האדמה הקטינו החכמים את גבולות הארץ, שעליהם חלים דיני השמיטה. הם גם התירו ליהודים לעבד את אדמותיהם בשביעית מחמת הכורח הכלכלי, בערים כמו בית שאן, קיסרין, בית גוברין וכפר צמח. למרות זאת נאלצו יהודים רבים לעזוב את הארץ ולחיות בבבל ובארצות הים התיכון, שבהן לא חויבו בחובת שמיטה. מצוות השמיטה פגעה, בין היתר, בישוב הארץ.

       ר' יהודה הנשיא, שהיה ער לתופעה הזאת, ניסה לבטל את השמיטה מכל וכל, אבל הוא ניתקל בהתנגדות של החרדים של זמנו, ובראשם פנחס בן יאיר ולכן נאלץ לוותר.

       וכך, נשארנו עם מיצוות השמיטה. התוצאה: לאט לאט עזבו היהודים את ארץ ישראל, גם בשל גזירות השלטונות העוינים וגם בשל קללת השמיטה, עזבו, עזבו, עד שהתמעטו בה, כמו השומרונים בימינו. כך פסקה מיצוות השמיטה ועברה מן העולם לשנים רבות.

חקלאים יהודים בא"י בתקופה המודרנית

       רק לאחר גירוש ספרד, חזרו יהודים לארץ והתיישבו בצפת ובמקומות נוספים. כמה מהם עסקו בחקלאות ואז התעוררה מחדש שאלת השמיטה. הבעייה היתה שלא זכרו כבר את מועד השמיטה. שתי מסורות היו אז בידי גולי ספרד והדעות נחלקו: אלה שמטו בשנה אחת ואלה שמטו בשנה אחרת, ולא היו יכולים לאכול זה אצל זה. לבסוף נמנו וגמרו כי שנת רס"ד (1504) היא השנה הנכונה, ומאז יש לנו רציפות בחשבון שנות השמיטה.

       מעטים היו החקלאים היהודים בארץ ובעיית השמיטה לא היתה משמעותית לרוב היהודים שישבו בארץ, שחלקם היו בעלי מלאכה וסוחרים וחלקם חיו מתרומות של יהודי הגולה. כך היה עד שנתחדש ישובה של א"י במוצא, בפתח תקוה ואחר במושבות  "חיבת ציון".

       מייד נתברר כי לא יהיה סיכוי ליישוב הארץ ולחקלאות בידי יהודים, אם יקפידו על קיום מצוות שנת השמיטה. ישבו הרבנים של אותם הימים ומצאו עצה: "ימכרו" את האדמה לנוכרי וימשיכו לעבד אותה, שהרי מצוות שמיטה אינה חלה על הנוכרי. הרב יצחק אלחנן ספקטור אישר את הסידור הזה, הקרוי "היתר מכירה", ואחריו האדר"ת.

       שמעו הרבנים באירופה שבא"י אין מקיימים את מצוות השמיטה ונרעשו מאד: היתכן? אחד הרבנים הללו בחו"ל היה הרב קוק. הוא טען שאם נקיים את מצוות השמיטה, יעזור לנו הקב"ה להתיישב בארץ. לימים עלה הרב קוק לארץ וגילה, כי אם יקיימו החקלאים היהודים את מצוות השמיטה, יהיו צפויים לחורבן כלכלי ולחרפת רעב. לכן שינה הרב קוק את דעתו וכתב ספר בזכות "היתר המכירה".

המחלוקת על "היתר המכירה"

       "היתר המכירה" התקבל על דעת כל החקלאים הציוניים ועל דעת כל הרבנים שתמכו בציונות ובישוב הארץ. החרדים, שהיו עוינים את הציונות, התנגדו מאז ומעולם לפטנט הזה והם מקפידים בשנת שמיטה לקנות פירות וירקות רק מתוצרת נוכרית. בזמנו, היה מדובר במיעוט שולי, 3% מהצרכנים, אלא שלא בכך מדובר. מאז שהשתלטו החרדים על הרבנות והפקיעו אותה מידי הציונות הדתית, מנסים הם ברבנות לאלץ את כל תושבי הארץ לאכול מתוצרת נוכרית, כפי שתיארתי במאמר הקודם.

הבעייה עם "שמיטה כהלכתה"

       מה רע בכך? מה רע בתוצרת מיובאת? ראשית המחירים גבוהים עד כדי 70% . שנית, החקלאים נשארים בלי פרנסה. החרדים מחליטים שיש לקיים את מצוות השמיטה ככתבה וכלשונה, אך מי שמתחייב בכך הם רק החקלאים שמאבדים את פרנסתם. שמיטה, שרק החקלאים מחוייבים בה - אין זו מצווה אלא גזל ועושק.

       בואו ננסה להבין מהי מצוות שמיטה? כל שנה שביעית, כמו בשבת, יש להפסיק את כל הפעילות הכלכלית. בימי המקרא לא היתה תעשייה ולא היתה טכנולוגיה עילית.  לכן רק שני דברים צוינו בתורה, בפרשת "בהר" וביתר ההתייחסות לשמיטה: עבודת האדמה וענייני הכספים. בשנת שמיטה אסור לעבד את האדמה ויש לוותר על כל ההלוואות שלא שולמו - שמיטת חובות.

וצויתי עליך את הברכה בשנה הששית

       כיצד יתקיימו האנשים אם לא יעבדו וגם חובות לא יוחזרו להם? האם לא יימנעו מלהלוות כספים בשנה הששית? התשובה המפורשת לכך בתורה היא  "וצויתי עליך את הברכה בשנה הששית". וכן, מי שיימנע מלתת הלוואות בשנה הששית תבוא עליו הקללה. בתיאוריה זה יפה. במציאות היו קצת בעיות. לא תמיד באה הברכה בשנה הששית ולכן לא תמיד היה מה לאכול בשנה השביעית. ולא תמיד באה הקללה על ראש מי שנמנע מלהלוות בשנה הששית. ראה הילל הזקן שאנשים נמנעים מלהלוות ושום דבר רע לא קורה להם. לכן נאלץ לתקן את תקנת הפרוזבול. תקנה זו אומרת שהמלווה מעביר את החוב לבית הדין ובית הדין אינו חייב בשמיטת חובות. כך ביטל הילל הזקן את שמיטת החובות. את שמיטת עבודת האדמה לא ביטל ולא עקף, ואנו בארץ נותרנו עם הבעייה.

התפתחויות אחרונות

       נזק (שני מיליארד ₪) ייגרם לכלכלת המדינה ולחקלאות, אם יצליחו הרבנים החרדים לאלץ את כל תושבי הארץ, דתיים וחילוניים כאחד, לאכול רק תבואת נוכרים.

       שתי התפתחויות מאוחרות: ראשית, החקלאים והדתיים הלאומיים קיבלו חיזוק מהרב אברהם יוסף, רבה של חולון ובנו של הרב עובדיה יוסף. הרב אברהם יוסף חתם על שטר מכירה של כל אדמות היהודים בארץ לערבי מאבו גוש. הטקס נערך, לא ברבנות הראשית, אלא בביתו של הרב עובדיה, אך לא בנוכחות הרב עובדיה עצמו. הרב עובדיה לא העמיד את עצמו בחזית גלויה מול הרב אלישיב ויתר הרבנים החרדיים, אבל נתן חיזוק לדעתו שאלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכל אדם יפעל לפי מה שמורה לו הרב שלו, אם לאכול מ"היתר מכירה" ואם להקפיד על תבואת נוכרים.

       הדבר השני שהתרחש הוא שגופים נוספים הצטרפו לפנייה לבג"ץ. בג"ץ עצמו כבר דן בנושא ודרש מהרבנות הראשית להגיש הנמקה לכך שרבני הערים יוכלו לאלץ את כל תושבי עריהם לאכול תוצרת זרה. בג"ץ כבר הביע את דעתו בשלב זה שהדבר ניראה בלתי סביר ולכן דרש מהרבנות הראשית הסברים.

       נקווה שבימים הקרובים יתבהרו פני הדברים, שהרי מאז ראש השנה ביום חמישי האחרון, אנו אסורים באכילת תוצרת הארץ. בינתיים הדבר לא התפוצץ, שכן יש עוד בשוק פירות וירקות מתוצרת השנה שעברה, שעליהם לא חל האיסור. בימים הקרובים יגיעו לשוק מוצרים שהחרדים ממאנים לאכול אותם, ואז ניראה מה יקרה.

עוד

       חומר נוסף על עניין שנת השמיטה ניתן לקרוא בכתובות הבאות:

אתר "השמיטה" של יהודה אייזנברג ואביחי קלרמן

http://shmita.daat.ac.il/

ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/שמיטה

על נסויונו של ר' יהודה הנשיא לבטל את השמיטה

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/860343.html

תוספת מאוחרת

סטוקי: אבל זו מיצוה מפורשת מהתורה. איך אפשר פשוט לבטל אותה? אתה אדם דתי, אז איך אתה מצפה מאנשים דתיים לאכול מפרי הארץ, בניגוד מפורש לתורה?

רגב: גם שמיטת חובות היא מיצווה מפורשת, וגם עליה הוזהרנו בקללה, ואעפ"כ אף אחד איננו בא לחברו ואומר לו: הגיעה שנת השמיטה. לא הצלחת להחזיר לי את ההוב? לא נורא, תשכח מזה.

גם מיצוות ביעור החמץ, מיצווה מפורשת היא מהתורה, אבל היעלה על דעתך שנשרוף בפסח את כל המזון שהוא חמץ, בכל החנויות, בכל הסופרמרקטים ובכל בתי החרושת?

גם "עין תחת עין" זו מיצווה מפורשת, ואעפ"כ קבעו חכמים "עין תחת עין - ממון".

אם איש אונס נערה צעירה, מכריחים אותם היום להתחתן?

אם איש חושד באשתו שבגדה בו, הוא הולך היום לכהן שישקה אותה "מים מאררים"?

ההלכה בימינו שונה מאוד ממערכת המיצוות המקורית המופיעה בתורה.

יהודי אמיתי: אבל למה לעקור מיצווה מהתורה?

רגב: ראשית, מבחינה הילכתית זו לא מיצווה מדאורייתא, מהתורה, שכן זו חלה רק כשעם ישראל יושב כולו על אדמתו, וזה יתרחש כשישובו עשרת השבטים. לכן זו מיצווה מדרבנן.

שנית, אם היינו רואים שבאמת בשנה הששית יש ברכה וכל השדות מניבים יבול כפול (ופי שלושה בשנה שלפני שנת היובל) הייתי אומר שיש לקיים את המיצווה. אבל זה לא מתקיים, ואם לא נאכל ממה ש"היתר המכירה" חל עליו, ניאלץ להזדקק לתבואת נוכרים. כאיש דתי, ברור לי שלא זה רצונו של האל.

     

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: דת,  יהדות,  הלכה,  חרדים,  כלכלה,  שמיטה,  הרב עובדיה, בג'ץ

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

פורסם ב-17 בספטמבר 2007

עד אז היו 53,522 כניסות לבלוג שלי