הבלוג של יוסי רגב: כלכלה

‏הצגת רשומות עם תוויות כלכלה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 15 באפריל 2020

ח. מלחמת העולם השלישית – מלחמה באויב הסמוי מן העין (הפוסט האחרון שלי)

בקיצור: אני נאלץ להפסיק לכתוב בלוגים. וזה האחרון הוא על ההתמודדות על הקורונה לפני שכל הכלכלה שלנו תתמוטט. מדוע נענשים החרדים? מדוע נענשים בני האדם? [54]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

סוף הבלוגים שלי

זהו הפוסט האחרון שאני כותב בבלוג שלי. מערכת הג'ימייל סימנה אותי כספאמר, ואינה מאפשרת לי להודיע על הפוסטים שאני כותב. כיוון שכך אנשים לא ידעו מה אני כותב ולא יקראו אותי. לכן, בצער רב, אני נאלץ להפסיק לכתוב בלוגים, אלא אם מישהו יצליח למצוא דרך שבה אוכל לפרסם את הפוסטים שלי. אם יש דרך כזו, אנא הודיעו לי בדוא"ל בכתובת

regevj@post.bgu.ac.il

או בדף הפייסבוק שלי בכתובת:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100004109293057

או בטלפון 08-6480133

מלחמת העולם השלישית

מיליון ומאה אלף מובטלים יש היום בישראל, מפוטרים ועובדים בחל"ת. 550 אלף עצמאיים ועסקים קטנים יש בישראל, ליתר דיוק היו בישראל, לפני שהקורונה הכתה בהם. רבים מן האנשים הללו אין להם רזרבות. הם חיים עם מינוס בבנק, או חיים מהיד לפה. כל האנשים הללו אינם יודעים איך יחיו מחר, ממה יחיו? ממשלת ישראל נותנת הלוואות. ממה הם ישלמו את ההלוואות, אחרי התקופה שלא היו להם הכנסות. ממשלת ישראל מחלקת מענקים, 500 שקל, 6,000 שקל – אבל מה זה הסכומים הללו לעומת ההוצאות של האנשים הללו, בזמן שאין להם הכנסות. כל יום שיש סגר במשק, כל האנשים מפסידים כסף, כסף רב, והכלכלה הישראלית מפסידה סכומי עתק, 40 מיליארד שקל בכל חודש. אוצר המדינה מפסיד הכנסות ממסים, שלאנשים אין ממה לשלם אותם. ממה תיקח הממשלה כסף לתת לאנשים כדי לחיות, כדי לאכול?

רבים ימותו

טראמפ, וגם אנשים רציניים יותר, אומרים שהקורונה היא סתם שפעת, ומספר החולים והמתים אינו עולה על מספר החולים והמתים משפעת מצויה. זאת דוגמה ל"חשיבה עקומה". החולים והמתים משפעת ימשיכו לחלות ולמות, החולים והמתים מקורונה הם נוספים. הם לא היו חולים ומתים – אם נגיף הקורונה לא היה מתפשט בעולם. יתר על כן, נגיף הקורונה מדביק הרבה יותר מאשר נגיף השפעת. קצב ההידבקות מהיר יותר וזה גורם לכך שיש מתים רבים בתקופה קצרה, וכן שחולים רבים יותר, הרבה יותר, יהפכו חולים קשה ויזדקקו למיטות טיפול נמרץ ולמכונות הנשמה, ויכול להיווצר מצב שבו לא לכולם יהיו מיטות טיפול נמרץ ומכונות הנשמה, ואז הרופאים יצטרכו להחליט מי לחיים, מי יקבל טיפול, ומי למוות.

החלטות קשות

ממשלת ישראל, וכל הממשלות בעולם, נאלצו להתמודד עם החלטות קשות, להכניס את רוב האזרחים לסגר בבתיהם, ולהקטין את קצב ההידבקות, או לתת לאנשים לצאת לעבודה, ולהסתכן במגיפה משתוללת. ממשלת שבדיה החליטה ללכת על סגר חלקי, רק בתי הספר והאוניברסיטאות. דרום קוריאה, סינגפור וטייוואן הלכו על בדיקות קורונה במספר עצום, להוציא את החולים והנשאים מהקהילה, וכך לעצור את ההידבקות. כמעט כל יתר הממשלות, כולל ממשלת ישראל, הלכו על סגר חמור, כדי לשטח את עקומת ההידבקות - ואסון כלכלי.

בעתיד

אם נמשיך בסגר ברמה הנוכחית, כבר בעתיד הקרוב נהיה צפויים לאסון המוני. מאות אלפי אנשים יהיו בלי פרוטה, בלי אוכל ובלי יכולת להתמודד עם המצב הנורא.

אבל הבעיה היא עוד יותר בעתיד, אחרי שנצא מן הסגר. עסקים רבים נסגרו. עובדים רבים פוטרו ונשארו ללא פרנסה. יהיה מיתון. לאנשים רבים לא יהיה כסף לקנות, או לצאת למסעדות ולאירועי תרבות. הבעיה תהיה חמורה יותר, משום שהמיתון יהיה כלל עולמי. יהיה פחות יצוא, כיוון שלאנשים בעולם כולו – לא יהיה כסף לקנות את מוצרי היצוא שלנו. יהיה גם פחות יבוא, מאותה סיבה. ממשלות רבות יטילו מכסי מגן, כדי לאפשר למפעלים שלהם להתאושש מהמשבר. הפעילות הכלכלית תיפגע קשות. ומיתון זאת תופעה מתגלגלת. יותר ויותר עסקים יורידו פעילות ויפטרו עובדים ויותר עסקים יפשטו את הרגל.

מה לעשות

התחזית המפחידה הזאת אינה חייבת להתגשם. ניתן ללכת בכיוון של הקטנת הסכנות בצעדים הבאים:

להבין שאנו במלחמה, אומנם עם אויב הסמוי מן העיין, אבל מלחמה, ולכן המדינה צריכה לפצות את האזרחים על נזקים הנגרמים להם מן המלחמה

לא לחשוב במונחים של תקציב מאוזן וגירעון. קודם כל צריך להציל את האזרחים.

לדאוג לכל האזרחים שיהיה להם מה לאכול ואיפה לגור, ולכל העסקים, שיוכלו להמשיך לפעול, להעסיק עובדים ולשרת את הלקוחות שלהם

להקים קרן, שתיתן לכל אזרח את מה שהוא זקוק לו, לפי קריטריונים שיפורסמו, שתקבל בקשות באינטרנט ובטלפון, ותיתן מייד לכל אזרח את מה שביקש, ותדרוש בחזרה את מה שלא היה ראוי, ומה שיינתן, יהיה כהלוואה פתוחה, ברבית של מאית אחוז, להחזר בהיקף של 10% ממס ההכנסה בשנים הבאות

לפתח בדיקות קלות ומהירות לזיהוי הנשאים, ובדיקות סרולוגיות. לבדוק בדיקות מידגמיות רבות כדי לאתר מוקדים של המחלה.

להטיל סגר על שכונות שיש בהן תחלואה, בלי להתחשב בשיקולים פוליטיים

לחפש אמצעי מיגון, רב פעמיים, שיקטינו את סכנת ההידבקות של אנשים: מסיכות; כפפות; חומרי חיטוי; מטהרי אוויר; חומרי ציפוי שמונעים מהנגיף להידבק אליהם, וגורמים למותו, לצפות בגדים, נעליים, ומשטחים; חליפות מגן ("חליפות חלל") לאנשים שבאים במגע עם חולים ולאנשים מעל גיל 70 – כך שאנשים יוכלו לצאת מהבית, ללכת לעבודה, לצאת לקניות, להשתתף במופעי תרבות. זה יעלה כסף רב, אבל פחות מהנזק של סגר של האנשים בבית.

את אמצעי המיגון צריך לספק במחיר סמלי, ולהשקיע בהדרכת כל האזרחים איך מתנהגים עם הציוד, כמו למשל, לא דוחפים אצבע מתחת למסיכה כשמגרד באף. כולם צריכים גם להימנע, ככל האפשר, מקירבה ומגע בין בני אדם שאינם גרים יחד.

להתארגן ככל האפשר לשימוש נרחב בתקשורת, בעבודה, בלימודים, בקניות, ובתרבות. להתארגן בצורה שיטתית, ולא כפיתרון רגעי למצוקה הנוכחית.

בשלבים הראשונים לנקוט בשיטת ברוך ברזל, איש אונ' בר אילן, לאפשר פעילות שבוע אחד מחצית האוכלוסיה ושבוע שני המחצית השנייה, עד שהתחלואה תרד מאוד.

וזה כמובן עד שיימצא חיסון אמין, וזמין לכל מיליארדי האנשים על פני כדור הארץ.

מדוע נענשים החרדים?

נגיף הקורונה מכה בקהילות החרדים, פי שלוש יותר מאשר ביתר האנשים, החילונים, גם בישראל וגם בתפוצות. לגבי אדם דתי, שמאמין שהכל נקבע ע"י הקב"ה, איך הוא מסביר לעצמו – למה אלוהים מעניש אותנו. אדם אינו יכול להתעלם מן העובדה שמגיפת הקורונה מכה בקהילות החרדים בממדים של מגיפות המתוארות בתנ"ך. איך אדם דתי מתמודד עם השאלה הקשה הזו?

הניסיון ההסטורי מראה לנו שרוב היהודים הדתיים המשיכו לדבוק באמונתם באלוהים שמנהג את עולמו בחוכמה ובצדק, גם אחרי אסונות כלל יהודים נוראים כמו השואה, גירוש ספרד, פרעות ת"ח ת"ט (חמלניצקי) והצלבנים. מיליוני יהודים נרצחו רק בשל יהדותם. בכל פעם נוראה כזו - רק מעטים איבדו את אמונתם. יש להניח שגם הפעם המגיפה לא תזעזע את הקהילות החרדיות, ובמיוחד שהרבנים הצליחו לבנות קהילות חזקות, שגם מי שאיבד את אמונתו, יתקשה מאוד לפרוש ממנה.

אבל אני מנסה להיכנס לנעליו של אדם דתי, שמאמין בשכר ועונש: מדוע הקב"ה מעניש אותנו? ואני מוצא לכך תשובה די פשוטה, במגיפה דומה: 24 אלף תלמידים היו לר' עקיבא, וכולם מתו בזה אחר זה במגיפה בימים שלפני ל"ג בעומר, ואז נעצרה המגיפה, ועל כך אנו חוגגים את ל"ג בעומר. מדוע מתו 24 אלף תלמידי ר' עקיבא, שכולם היו שומרי מיצוות ולומדי תורה באדיקות? אומרת המישנה: "לפי שלא נהגו כבוד זה בזה". וזו התשובה. החרדים בדורנו לא נהגו כבוד. הם לא נהגו כבוד, האשכנזים בספרדים. הם לא נהגו כבוד בלהט"בים, בנשים, בציונים, בחילונים, בעולי ברה"מ, בעולי אתיופיה, ברפורמים, ובדתיים הלאומיים. הם לא נהגו כבוד זה בזה, ה"חסידים" ב"ליטאים", ה"ליטאים" ב"פלג הירושלמי", ו"חסידים" זה בזה, כל קהילה חסידית בכל יתר הקהילות החסידיות. לא נהגו כבוד - והקורונה זה העונש. אתם לא חייבים לקבל את ההסבר הזה כאמת לאמיתה, רק ניסיון לחשוב כמו אדם דתי.

מדוע נענשים בני האדם?

גם אדם שאיננו חרדי, ראוי שישאל את עצמו: מדוע נענשים בני האדם? מאות אלפים חולים. אלפים מתים. מאות מיליונים חייהם נהרסו. מדוע? מה חטאו כל אלה שככה בא להם? ואם אדם גם מאמין באלוהים הטוב והמייטיב, למה הוא מעניש אותנו עונש נורא כל כך?

התשובה שלי, כמי שאינו מאמין בשכר ועונש, היא שזאת התוצאה של התנהגות המין האנושי במאה השנים האחרונות. יצרנו חברה בה יש יותר מדי בני אדם, שחיים בצפיפות, וממלאים את פני האדמה. כל חקלאי יודע שמשק שבנוי על מונו-קולטורה, כלומר מושתת על גידול של זן אחד ויחיד, על שטחים נרחבים – זה מתכון לאסון, כמו שהיה באירלנד בשנים 1825-6, מגיפת תפוחי האדמה, שבה מתו ברעב מיליון אנשים. לעניין של מונו-קולטורה צריך להוסיף את עניין הגלובליזציה והתעופה. כל החברות האנושיות מחוברות היום יחד, והתעופה מאפשרת למיליוני אנשים להגיע מכל מקום לכל מקום על פני כדה"א, בזמן קצר, ובמחיר מועט, שרוב האנשים יכולים להרשות לעצמם. וכך נגיף אחד, במרק שסיני אחד הכין מעטלף אחד, התפשט וגרם לכך שמאות מיליוני אנשים במקומות רחוקים יושבים היום בבתיהם ורועדים מפחד שמא יגיע הנגיף לביתם.

ושוב אני מנסה להיכנס לנעליו של אדם דתי, שמאמין בשכר ועונש: מדוע הקב"ה מעניש את כל בני האדם בחלד? התשובה שהוא עשוי לתת היא - עניין הפריצות המינית. בזמן מגיפת הקורונה יש מעט מאוד סטוצים ויחסי מין בין אנשים שאינם חיים יחד. אם תרצו, אלוהים נתן לנו את המין, שנקיים אותו בחוג המשפחה. בחברה המודרנית ישנה פריצות מינית, ולכן אלוהים מעניש אותנו. הוא כבר שלח לנו פעם אחת בצורת מגיפת האיידס, ולא הבנו את הרמז. לכן אלוהים שלח לנו את הקורונה, שנלמד לקח. אתם לא חייבים לקבל את ההסבר הזה כאמת לאמיתה, רק ניסיון לחשוב כמו אדם דתי.

אז זהו, זה הפוסט האחרון. אתם מוזמנים לרדת למטה ולעיין בפוסטים הקודמים, שלא ראיתם אותם. אתם יכולים גם לשלוח לי תנחומים בכתובת הדוא"ל שלעיל.

יוסף רגב

תגיות: קורונה, כלכלה, רפואה, יוסף רגב, בלוג, אקטואליה, תקציב, מחשבים, אינטרנט, דת, יהדות, אלוהים, חרדים, שכר ועונש, עבודה, חינוך, מין, תובנות, ברוך ברזל, אוניברסיטת בר אילן,

********************************************************************

יום שלישי, 7 באפריל 2020

י. השמיטה: (א) שמיטת האדמה, שמיטת השכל – הברכה שהפכה לקללה

בקיצור: ההסטוריה של מיצוות השמיטה בימי הבית הראשון ובימי הבית השני. הקושי לקיימה והתוצאות החמורות של המיצווה הזאת. ר' יהודה הנשיא. גירוש ספרד ובימינו אלה. בג"ץ והרב עובדיה [552 40]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

שבת ושמיטה

שתים מהמצוות החשובות שנתן הקב"ה לעם ישראל בתורה - שבת ושנת שמיטה. האחת בכל יום שביעי, איסור כל מלאכה, והשניה בכל שנה שביעית, איסור עבודת האדמה. לכאורה שתי מצוות דומות הן. למעשה, השבת הביאה ברכה לעם ישראל ואילו שנת השמיטה הפכה למקור של בעייות.

כבר טקיטוס הרומי אומר על היהודים: "יש אומרים שהחליטו היהודים לבלות את יום השביעי במנוחה, כיוון שהיום הזה הביא קץ ליגיעותיהם. אחר כך ניפתה ליבם ע"י הבטלה והם הועידו לעצלות גם את השנה השביעית". בעיני הגוי גם השבת וגם שנת השמיטה הן רעיונות הבל, בטלנות לשמה. יכול אדם לעבוד שבעה ימים בשבוע, שבע שנים מתוך שבע . ולמה להתבטל ולאבד שכר?

חכמה רבה גלומה בשתי המצוות הללו. מי שנח בשבת, אוסף כח לעבוד ביתר ימות השבוע ובכך שכרו גדול וחייו טובים יותר. האדמה שמאפשרים לה לנוח פעם בשבע שנים, אוספת כח ונותנת יבול גדול יותר ביתר השנים. לא שהמיצוות באו לשרת את האדם, אך טוב שיש בהן גם משהו מועיל, שמעיד על חוכמתו של המצווה.

תועלת השבת ברורה לעין כל, וגם מי שפרש מן הדת אינו מוותר עליה (בד"כ). שנת השמיטה - אין תועלתה גלויה לעין וגם בני ישראל התקשו מאז ומעולם בקיום מצווה זו. בימינו, כשיש חומרי דישון ויש מחזור זרעים, אין במצווה שום תועלת משמעותית, וכל כולה נשארה כמצווה בלבד, קיום רצון האל ותו לא.

בימי הבית הראשון והבית השני

בתקופת המיקרא, בימי הבית הראשון, לא קיימו בני ישראל את מצוות שנת השמיטה והמידרש אומר שבשל כך גלו לבבל ונתחייבו שם בגלות 70 שנה, כנגד 70 שנות שמיטה שלא קיימון.

כשחזרו הגולים מבבל לארץ ישראל התחייבו בקיום מצוות שנת השמיטה, וזאת באמנה שחתמו עם עזרא הסופר. בימי הבית השני עשו היהודים מאמץ גדול כדי לקיים מצווה זו, ולא היה זה קל. מימי אלכסנדר מוקדון ישבו בארץ יוונים, חקלאים, שהתחרו בחקלאים היהודים. ליוונים היה יתרון בכך שלא נתחייבו בשנת שמיטה. השבת אינה מקשה על החקלאי היהודי, אך שנת השמיטה מקשה מאד. בנוסף לכך, לא קיבל השלטון הרומאי את עניין השמיטה (פרט לתקופה קצרה בימי יוליוס קיסר) וגבו ארנונה מהחקלאים גם בשנים שלא היה ממה לקחת אותה. התוצאה היתה שהרומאים החרימו את אדמות היהודים ומכרו אותן במכירה פומבית לכל המרבה במחיר, לעתים ליוונים.

תגובת חז"ל

בשל הקושי העצום לקיים את שמיטת האדמה הקטינו החכמים את גבולות הארץ, שעליהם חלים דיני השמיטה. הם גם התירו ליהודים לעבד את אדמותיהם בשביעית מחמת הכורח הכלכלי, בערים כמו בית שאן, קיסרין, בית גוברין וכפר צמח. למרות זאת נאלצו יהודים רבים לעזוב את הארץ ולחיות בבבל ובארצות הים התיכון, שבהן לא חויבו בחובת שמיטה. מצוות השמיטה פגעה, בין היתר, בישוב הארץ.

ר' יהודה הנשיא, שהיה ער לתופעה הזאת, ניסה לבטל את השמיטה מכל וכל, אבל הוא ניתקל בהתנגדות של החרדים של זמנו, ובראשם פנחס בן יאיר ולכן נאלץ לוותר.

וכך, נשארנו עם מיצוות השמיטה. התוצאה: לאט לאט עזבו היהודים את ארץ ישראל, גם בשל גזירות השלטונות העוינים וגם בשל קללת השמיטה, עזבו, עזבו, עד שהתמעטו בה, כמו השומרונים בימינו. כך פסקה מיצוות השמיטה ועברה מן העולם לשנים רבות.

חקלאים יהודים בא"י בתקופה המודרנית

רק לאחר גירוש ספרד, חזרו יהודים לארץ והתיישבו בצפת ובמקומות נוספים. כמה מהם עסקו בחקלאות ואז התעוררה מחדש שאלת השמיטה. הבעייה היתה שלא זכרו כבר את מועד השמיטה. שתי מסורות היו אז בידי גולי ספרד והדעות נחלקו: אלה שמטו בשנה אחת ואלה שמטו בשנה אחרת, ולא היו יכולים לאכול זה אצל זה. לבסוף נמנו וגמרו כי שנת רס"ד (1504) היא השנה הנכונה, ומאז יש לנו רציפות בחשבון שנות השמיטה.

מעטים היו החקלאים היהודים בארץ ובעיית השמיטה לא היתה משמעותית לרוב היהודים שישבו בארץ, שחלקם היו בעלי מלאכה וסוחרים וחלקם חיו מתרומות של יהודי הגולה. כך היה עד שנתחדש ישובה של א"י במוצא, בפתח תקוה ואחר במושבות "חיבת ציון".

מייד נתברר כי לא יהיה סיכוי ליישוב הארץ ולחקלאות בידי יהודים, אם יקפידו על קיום מצוות שנת השמיטה. ישבו הרבנים של אותם הימים ומצאו עצה: "ימכרו" את האדמה לנוכרי וימשיכו לעבד אותה, שהרי מצוות שמיטה אינה חלה על הנוכרי. הרב יצחק אלחנן ספקטור אישר את הסידור הזה, הקרוי "היתר מכירה", ואחריו האדר"ת.

שמעו הרבנים באירופה שבא"י אין מקיימים את מצוות השמיטה ונרעשו מאד: היתכן? אחד הרבנים הללו בחו"ל היה הרב קוק. הוא טען שאם נקיים את מצוות השמיטה, יעזור לנו הקב"ה להתיישב בארץ. לימים עלה הרב קוק לארץ וגילה, כי אם יקיימו החקלאים היהודים את מצוות השמיטה, יהיו צפויים לחורבן כלכלי ולחרפת רעב. לכן שינה הרב קוק את דעתו וכתב ספר בזכות "היתר המכירה".

המחלוקת על "היתר המכירה"

"היתר המכירה" התקבל על דעת כל החקלאים הציוניים ועל דעת כל הרבנים שתמכו בציונות ובישוב הארץ. החרדים, שהיו עוינים את הציונות, התנגדו מאז ומעולם לפטנט הזה והם מקפידים בשנת שמיטה לקנות פירות וירקות רק מתוצרת נוכרית. בזמנו, היה מדובר במיעוט שולי, 3% מהצרכנים, אלא שלא בכך מדובר. מאז שהשתלטו החרדים על הרבנות והפקיעו אותה מידי הציונות הדתית, מנסים הם ברבנות לאלץ את כל תושבי הארץ לאכול מתוצרת נוכרית, כפי שתיארתי במאמר הקודם.

הבעייה עם "שמיטה כהלכתה"

מה רע בכך? מה רע בתוצרת מיובאת? ראשית המחירים גבוהים עד כדי 70% . שנית, החקלאים נשארים בלי פרנסה. החרדים מחליטים שיש לקיים את מצוות השמיטה ככתבה וכלשונה, אך מי שמתחייב בכך הם רק החקלאים שמאבדים את פרנסתם. שמיטה, שרק החקלאים מחוייבים בה - אין זו מצווה אלא גזל ועושק.

בואו ננסה להבין מהי מצוות שמיטה? כל שנה שביעית, כמו בשבת, יש להפסיק את כל הפעילות הכלכלית. בימי המקרא לא היתה תעשייה ולא היתה טכנולוגיה עילית. לכן רק שני דברים צוינו בתורה, בפרשת "בהר" וביתר ההתייחסות לשמיטה: עבודת האדמה וענייני הכספים. בשנת שמיטה אסור לעבד את האדמה ויש לוותר על כל ההלוואות שלא שולמו - שמיטת חובות.

וצויתי עליך את הברכה בשנה הששית

כיצד יתקיימו האנשים אם לא יעבדו וגם חובות לא יוחזרו להם? האם לא יימנעו מלהלוות כספים בשנה הששית? התשובה המפורשת לכך בתורה היא "וצויתי עליך את הברכה בשנה הששית". וכן, מי שיימנע מלתת הלוואות בשנה הששית תבוא עליו הקללה. בתיאוריה זה יפה. במציאות היו קצת בעיות. לא תמיד באה הברכה בשנה הששית ולכן לא תמיד היה מה לאכול בשנה השביעית. ולא תמיד באה הקללה על ראש מי שנמנע מלהלוות בשנה הששית. ראה הילל הזקן שאנשים נמנעים מלהלוות ושום דבר רע לא קורה להם. לכן נאלץ לתקן את תקנת הפרוזבול. תקנה זו אומרת שהמלווה מעביר את החוב לבית הדין ובית הדין אינו חייב בשמיטת חובות. כך ביטל הילל הזקן את שמיטת החובות. את שמיטת עבודת האדמה לא ביטל ולא עקף, ואנו בארץ נותרנו עם הבעייה.

התפתחויות אחרונות

נזק (שני מיליארד ₪) ייגרם לכלכלת המדינה ולחקלאות, אם יצליחו הרבנים החרדים לאלץ את כל תושבי הארץ, דתיים וחילוניים כאחד, לאכול רק תבואת נוכרים.

שתי התפתחויות מאוחרות: ראשית, החקלאים והדתיים הלאומיים קיבלו חיזוק מהרב אברהם יוסף, רבה של חולון ובנו של הרב עובדיה יוסף. הרב אברהם יוסף חתם על שטר מכירה של כל אדמות היהודים בארץ לערבי מאבו גוש. הטקס נערך, לא ברבנות הראשית, אלא בביתו של הרב עובדיה, אך לא בנוכחות הרב עובדיה עצמו. הרב עובדיה לא העמיד את עצמו בחזית גלויה מול הרב אלישיב ויתר הרבנים החרדיים, אבל נתן חיזוק לדעתו שאלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכל אדם יפעל לפי מה שמורה לו הרב שלו, אם לאכול מ"היתר מכירה" ואם להקפיד על תבואת נוכרים.

הדבר השני שהתרחש הוא שגופים נוספים הצטרפו לפנייה לבג"ץ. בג"ץ עצמו כבר דן בנושא ודרש מהרבנות הראשית להגיש הנמקה לכך שרבני הערים יוכלו לאלץ את כל תושבי עריהם לאכול תוצרת זרה. בג"ץ כבר הביע את דעתו בשלב זה שהדבר ניראה בלתי סביר ולכן דרש מהרבנות הראשית הסברים.

נקווה שבימים הקרובים יתבהרו פני הדברים, שהרי מאז ראש השנה ביום חמישי האחרון, אנו אסורים באכילת תוצרת הארץ. בינתיים הדבר לא התפוצץ, שכן יש עוד בשוק פירות וירקות מתוצרת השנה שעברה, שעליהם לא חל האיסור. בימים הקרובים יגיעו לשוק מוצרים שהחרדים ממאנים לאכול אותם, ואז ניראה מה יקרה.

עוד

חומר נוסף על עניין שנת השמיטה ניתן לקרוא בכתובות הבאות:

אתר "השמיטה" של יהודה אייזנברג ואביחי קלרמן

http://shmita.daat.ac.il/

ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/שמיטה

על נסויונו של ר' יהודה הנשיא לבטל את השמיטה

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/860343.html

תוספת מאוחרת

סטוקי: אבל זו מיצוה מפורשת מהתורה. איך אפשר פשוט לבטל אותה? אתה אדם דתי, אז איך אתה מצפה מאנשים דתיים לאכול מפרי הארץ, בניגוד מפורש לתורה?

רגב: גם שמיטת חובות היא מיצווה מפורשת, וגם עליה הוזהרנו בקללה, ואעפ"כ אף אחד איננו בא לחברו ואומר לו: הגיעה שנת השמיטה. לא הצלחת להחזיר לי את ההוב? לא נורא, תשכח מזה.

גם מיצוות ביעור החמץ, מיצווה מפורשת היא מהתורה, אבל היעלה על דעתך שנשרוף בפסח את כל המזון שהוא חמץ, בכל החנויות, בכל הסופרמרקטים ובכל בתי החרושת?

גם "עין תחת עין" זו מיצווה מפורשת, ואעפ"כ קבעו חכמים "עין תחת עין - ממון".

אם איש אונס נערה צעירה, מכריחים אותם היום להתחתן?

אם איש חושד באשתו שבגדה בו, הוא הולך היום לכהן שישקה אותה "מים מאררים"?

ההלכה בימינו שונה מאוד ממערכת המיצוות המקורית המופיעה בתורה.

יהודי אמיתי: אבל למה לעקור מיצווה מהתורה?

רגב: ראשית, מבחינה הילכתית זו לא מיצווה מדאורייתא, מהתורה, שכן זו חלה רק כשעם ישראל יושב כולו על אדמתו, וזה יתרחש כשישובו עשרת השבטים. לכן זו מיצווה מדרבנן.

שנית, אם היינו רואים שבאמת בשנה הששית יש ברכה וכל השדות מניבים יבול כפול (ופי שלושה בשנה שלפני שנת היובל) הייתי אומר שיש לקיים את המיצווה. אבל זה לא מתקיים, ואם לא נאכל ממה ש"היתר המכירה" חל עליו, ניאלץ להזדקק לתבואת נוכרים. כאיש דתי, ברור לי שלא זה רצונו של האל.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: דת, יהדות, הלכה, חרדים, כלכלה, שמיטה, הרב עובדיה, בג'ץ

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

פורסם ב-17 בספטמבר 2007

עד אז היו 53,522 כניסות לבלוג שלי

יום ראשון, 5 באפריל 2020

י. למה קמה מדינת ישראל: (טו) כלכלת בריטניה

בקיצור: התפקיד של המשבר הכלכלי בבריטניה בהקמת המדינה [5104, 35]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

מאמר זה הינו גירסה של מאמר קודם שפירסמתי לא מזמן בבלוג שלי ב"תפוז" (ע"ה) - עם כמה תוספות.

כלכלת בריטניה אחרי המלחמה

אחרי מלחמת העולם השנייה המצב הכלכלי של בריטניה היה "על הפנים". זאת היתה אחת הסיבות לכך שממשלת בריטניה החליטה לוותר על המנדט בפלשתינה (א"י) ולהסתלק מכאן.

אחרי שנסתיימה מלחמת העולם השנייה, לכאורה בניצחון של בריטניה, הכלכלה של בריטניה היתה מוכה קשות. בריטניה הוציאה רבע מההון הלאומי שלה על המלחמה, על החזקת מיליוני חיילים, על התחמושת, על הדלק ועל אמצעי הלחימה במשך שבע שנות הלחימה, ועל כך שחלק נכבד מכוח העבודה של בריטניה היה מגויס למלחמה. לכן בריטניה היתה אחרי המלחמה בגירעון עצום ובחובות אדירים. שלושה עניינים החמירו את המצב: (א) הנטישה של ארה"ב את בריטניה, את בעלת הברית שלה. (ב) הקשיים במעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום. (ג) הצורך להחזיק את איזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, שהיתה הרוסה לחלוטין. התושבים בגרמניה, באיזור הכיבוש הבריטי, היו במצב של הרס הכלכלה. אין עבודה, אין ייצור, אין מזון. בריטניה נאלצה לפרנס את מיליוני הגרמנים שחיו באיזור הכיבוש הבריטי, בשעה שאזרחי בריטניה עצמם סבלו מחסור חמור. למרות המצב הכלכלי החמור של בריטניה, ארה"ב הפסיקה את הסיוע שנתנה לבריטניה בזמן המלחמה. המעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום היה כרוך בהסעת כל מיליוני החיילים מכל זירות הלחימה אל בריטניה, שיחרורם ושילובם בשוק העבודה. נוסף לכל הצרות, חורף 1947 היה חורף קשה מאוד.

ויתור על האימפריה?

אחד המהלכים המתבקשים מן המצב הכלכלי החמור היה ויתור על האימפריה, הסתלקות מאותן מושבות, שהחזקתן עולה לאוצר הבריטי יותר מן ההכנסות שמקבלים מהן, או שהשליטה בהן אינה חיונית לבריטניה בגלל חומרי הגלם, כולל דלק, שמפיקים מהן. וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן המלחמה, ועימו מפקדי הצבא, כולל זרועות המודיעין – התנגדו למהלך הזה וחשבו שניתן לעבור את התקופה הקשה, לשקם את הכלכלה, ולהחזיק בכל המושבות. אך מפלגת הלייבור, ובראשה קלמנט אטלי, דרשה את פירוק האימפריה והפניית כל המשאבים לשיקום כלכלת בריטניה ולשיפור איכות החיים של האזרחים. ב-26.7.1945, זמן קצר לאחר סיום הלחמה באירופה, התקיימו בבריטניה בחירות והציבור הבריטי הצביע בהמוניו בעד הלייבור ובעד פירוק האימפריה.

שמירה על משאבים חשובים

קלמנט אטלי, ועימו שר החוץ שלו, ארנסט בווין, התיישבו לקיים את המדיניות שהם הבטיחו לציבור הבריטי. אבל פה הם נתקלו בהתנגדות חריפה של מפקדי הצבא הבריטי. הללו טענו שבריטניה עומדת בפני חזרת המלחמה, מלחמת העולם השלישית, שצפויה להתרחש מול ברה"מ של סטאלין. במיוחד התנגדו אנשי הצבא להסתלקות מן המזרח התיכון. הנימוק שלהם היה שהדלק, שמתקבל מעיראק, ועובר בצינור הנפט לחיפה – הוא משאב חיוני לבריטניה, גם משיקולים צבאיים, וגם משיקולים כלכליים. הגנרלים איימו בהתפטרות שלהם. לפיכך החליטו אטלי, בווין, ויתר חברי הקבינט הבריטי רק על ויתור על הודו, פקיסטן, ציילון (סרי לנקה) ובורמה. כמו כן הוחלט על הסתלקות הצבא הבריטי ממלחמת האזרחים ביוון, מלחמה נגד הקומוניסטים, שליחיה של ברה"מ. אבל אטלי ובווין נכנעו לצבא והחליט לשמר את השילטון במלאיה (בגלל הגומי החשוב), בקניה, בה היה הבסיס הבריטי העיקרי באפריקה, במצריים, (בה היה הבסיס הבריטי העיקרי במזה"ת, וגם תעלת סואץ), ובקפריסין – וגם בפלשתינה.

ויתור על המושבות הנ"ל ועל יוון הקל על המצוקה הכלכלית, אבל קיום המושבות האחרות העיק קשות על האוצר הבריטי. במלאייה, בקניה (מאו מאו) ובקפריסין (בשלב מאוחר יותר, א.או.קה.) היו מלחמות נגד המחתרות, ולמרות הקושי, הצבא הבריטי לא ויתר עליהן. המלחמה נמשכה בהן, הבריטים סבלו אבידות קשות, גם של חיילים וגם אזרחים, כולל נשים וילדים, אבל לא ויתרו, עד לשנות השישים של המאה העשרים.

במקומות רבים החליטו הבריטים על הסתלקות משליטה גלויה במושבות ועברו למדיניות של Covert Empire, "אימפריה חבויה", שילטון של שליטים מקומיים, שנשלטים למעשה ע"י קציני המודיעין הבריטיים. זה עולה כסף (שוחד), אבל זה פיתרון זול בהרבה מאשר להחזיק צבא בריטי במקום. דוגמה לכך היא "הממלכה ההאשימית של עבר הירדן", ממלכת ירדן של היום. המלך עבדאללה (הראשון) היה לכאורה מלך עצמאי. למעשה, הצבא שלו, הלגיון הערבי, היה בפיקוד בריטי. למעשה כל המדינאים החשובים של כל מדינות ערב היו למעשה שליחים של המודיעין הבריטי, ממומנים ע"י שוחד בריטי, ופועלים לפי ההוראות מקהיר, כלומר מלונדון.

המאבק נגד המנדט הבריטי

אותנו מעניין במיוחד הנושא של המדיניות הבריטית בארץ ישראל. ממשלת אטלי היתה מוכנה לוותר על המנדט ועל השליטה בשטח הזעיר של פלשתינה (א"י), אבל העניין של נמל הנפט בחיפה, ושל צינור הנפט מעיראק, גרם לכך שזה לא בא בחשבון. דומני, שרוב ההסטוריונים לא נתנו משקל להיבט הזה של המנדט הבריטי וסיומו. פה נכנס העניין של המאבק הציוני נגד המנדט הבריטי, המנדטור שמנע את עליית מאות אלפי העקורים ממחנות העקורים בגרמניה אל א"י. חלק חשוב מהמאבק היה המאבק של התנועה הציונית, בראשות דוד בן גוריון. תנועת "הבריחה" ומפעל ההעפלה של "עליה ב'" היו חלק מהמאבק הזה. בא"י היו הפגנות ושביתות בסיסמה "מדינה עברית, עלייה חופשית", שיצרו לחץ על ממשלת בריטניה. מה שהועיל הרבה יותר, לדעתי (י.ר.), היה מאבק המחתרות נגד השילטון הבריטי. אצ"ל, לח"י, וחלק מהזמן גם "ההגנה", במסגרת "תנועת המרי העברי", ביצעו פעולות של פגיעה במוסדות שילטון המנדטורי בארץ. המטרה הרשמית של הפעולות, כפי שהגדיר אותה מנחם בגין, מפקד האצ"ל, היתה לפגוע בסמלי השילטון ולהראות לבריטים, שאינם שולטים בשטח. אבל תוצאה חשובה יותר היתה הצורך של הממשלה הבריטית להקצות משאבים למלחמה במחתרות ובהעפלה, בזמן שבבריטניה היה מחסור גדול. בווין שלח לא"י את הדיביזיה השישית ("הכלניות"), שתנהל פעולות של עוצר ושל חיפוש אחר חברי המחתרות וחיפוש הנשק שלהם. ההתמגנות של כל אתרי השילטון המנדטורי (בווינגראד), כנגד ההתקפות של המחתרות, עלתה סכומים לא מבוטלים. בווין הורה לצי הבריטי להקצות שלוש משחתות למאבק נגד אוניות המעפילים, בשעה שלבריטניה היה מחסור בספינות כדי להחזיר את החיילים הבריטיים המשוחררים מכל החזיתות.

בריטניה מוותרת על א"י

בפברואר 1947 נפל האסימון, והקבינט הבריטי החליט שאי אפשר יותר להמשיך בשילטון המנדט בארץ זו. הממשלה הבריטית הצהירה שהיא מחזירה את המנדט לאו"ם, היורש של "חבר הלאומים", שנתן את המנדט חבריטניה - שהא"ם יחליט מה לעשות בצרה הזאת. האו"ם שלח למקום ועדת בדיקה, ועדת אונסקו"פ, וההמשך ידוע. אבל הבריטים לא באמת ויתרו על חיפה ועל נמל הנפט. "הליגה הערבית" שהוקמה ע"י אנתוני אידן, שהיה שר החוץ בממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השניה, שהופעלה ע"י בריגדיר אילטיד קלייטון (Iltyd Nicholl Clayton), קצין המודיעין הבריטי בקהיר, החליטה בתאריך 17.12.1945, על פלישה למדינה היהודית ביום שהיא תוקם, לחסל את הנוכחות הציונית בארץ זו, ולבצע שחיטה המונית, כמו בימי הצלבנים (כך הודיע אחמד שוקיירי). המלך עבדאללה הבטיח עד לרגע האחרון שלא יפלוש. המלך פארוק במצריים התנגד לפלישה. אבל קלייטון הפעיל לחצים, וכל צבאות ערב, ביעוץ בריטי, פלשו לא"י ביום הכרזת המדינה. התוכנית של קלייטון היתה שצבאות ערב יכבשו את כל פלשתינה, יחסלו את המדינה היהודית, ירכזו את הפליטים היהודים מן הטבח ברצועת החוף, מתל אביב עד עתלית, ויחלקו את השטח בין מדינות ערב, המונהגות ע"י הבובות של הבריטים. בניגוד למה שאומרים כמעט כל ההסטוריונים – הבריטים לא החליטו להסתלק מפלשתינה, אלא רק להפעיל את "הליגה הערבית", כדי לחסל את המדינה היהודית, ולהמשיך לשלוט בפלשתינה ובנמל הנפט בחיפה, בכיסוי של שילטון ערבי, לכאורה.

האמברגו

האמריקאים ראו את מה שהבריטים זוממים. ג'ורג' מרשל, מזכיר המדינה האמריקאי, קרא למשה שרת והזהיר אותו שפה הולכת להיות שחיטה המונית של כל היהודים בא"י. והוא הזהיר אותו: "אל תצפו לכך שאנחנו נבוא להציל אותכם". כלומר, אם אתם היהודים תחליטו להכריז על מדינה יהחודית, אתם כולכם תמותו, ואנחנו נעמוד מן הצד. ליתר ביטחון העבירו האמריאים באו"ם החלטה של אמברגו, כלומר איסור על מכירת נשק לכוחות הלוחמים בארץ. איסור למכור נשק למדינות ערב, שצבאותיהם חמושים בתותחים, טנקים ומטוסים, ואיסור למכור נשק ליהודים שיש להם רק סטנים (תת מקלעים). אובייקטיביות מדהימה.

סטאלין הציל אותנו

מי שעמד בפרץ ומנע את ביצוע המזימה הבריטית היה סטאלין. הבריטים חשבו שהצבאות הערביים יחסלו את כל היהודים בארץ, והבריטים יחזרו לשלוט בחיפה ובצינור הנפט אליה. סטאלין החליט למנוע את זה, לא מאהבת היהודים, אלא משינאת הבריטים. הוא סיפק לנו, באמצעות הווסאלים הצ'כיים שלו, את הנשק הדרוש כדי להילחם, לעמוד על נפשנו - ואחר איפשר לנו הנשק הזה אפילו לנצח את כל הצבאות הערביים, ולגרש מהארץ גם את כל החיילים שלהם, וגם את האוכלוסיה הערבית שתמכה בהם (שברובה ברחה מפחד שהיהודים יעשו להם מה שנעשה בדיר יאסין).

סוף טוב – הכל טוב. אבל הסיפור היה רע, רע מאוד.

עוד

מאמר של פרופ' מאיר זמיר ב"הארץ" בעברית, רק למנויי "הארץ", בכתובת:

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2430318

ובאנגלית בכתובת:

https://www.haaretz.com/.premium-u-k-intel-goaded-arabs-into-48-war-papers-show-1.5300880

אם הנושא מעניין אותכם, כדאי לכם לרכוש גם את הספר "קץ המנדט הבריטי על ארץ ישראל - בין כלכלה קורסת ליומרות מדיניות" של ד"ר צבי גרינברג (הוצאת "רסלינג"), שזה הדוקטורט של גרינברג, וגם את הספר "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית" של ד"ר עזרא נשרי (הוצאת סטימצקי), שגם זה הדוקטורט של נשרי.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

regevj@bgu.ac.il

תגיות: הסטוריה, בריטניה, ימי המנדט, מדינת ישראל (הקמתה), כלכלה, מלחמת העולם השניה, ארה"ב, גרמניה, מלחמת ישראל ערב, צ'רצ'יל, אטלי, בווין, דלק, חיפה, יוון, ממלכת ירדן, עבדאללה הראשון, פארוק, המודיעין הבריטי, העקורים בגרמניה, תנועת הבריחה, עליה ב', אצ"ל, לח"י, תנועת המרי העברי, בגין, ועדת אונסקו"פ, אידן, הליגה הערבית, אחמד שוקיירי, אמברגו, ג'ורג' מרשל, סטלין, מלחמת העצמאות, דיר יאסין, הפליטים הערביים, תובנות, בריגדיר קלייטון, אימפריה חבויה, משה שרת,

מאמר זה בופיע בבלוג שלי ב"תפוז" בתאריך 20/03/2020

עד אז היו 1,266,403 כניסות לבלוג שלי ב"תפוז", וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

יום רביעי, 1 באפריל 2020

י. העשיר יתעשר והדל ידולדל: (א) פיקטי ושקר החילחול

בקיצור: האלפיון העליון. לא תיאוריה כלכלית. הסבר לאן החיים שלכם הולכים. [3305, 26]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

הנושא שאני רוצה לדון בו היום, התיאוריה של פיקטי, הוא אולי הנושא הכי חשוב, אולי חשוב יותר מכל הנושאים האחרים שדנתי בהם עד היום בבלוג שלי. אולי קראתם על פיקטי בעיתון, ואולי עברתם הלאה, משום שזה דיון כלכלי, נושא שאינכם מבינים בו דבר ואינכם מתעניינים בו. אז בכ"ז – תקראו ותפנימו.

במידרון

החברה בעולם המערבי מידרדרת במידרון. החברה שלנו צועדת לקראת אי-שיוויון אדיר בין העשירים, והכוונה לעשירים מאוד, לבין כל יתר האזרחים בחברה. זה קורה בישראל. זה קורה בארה"ב וזה קורה בכל מדינות המערב. בשלושים השנים האחרונות הפער בין העשירים מאוד לבין כל יתר האנשים הולך וגדל באופן ברור. הפוליטיקאים מנסים לשכנע אותנו ב"תיאורית החילחול": אם נקטין את נטל המס על העשירים, זה יגדיל את הצמיחה במשק והכסף הזה יחלחל למטה ויגדיל את ההכנסות של כל האזרחים - שיזכו בעבודה בזכות העשירים, וייצרו את המוצרים שהעשירים יקנו. תיאורית החילחול נשמעת הגיונית. אבל בדיקה של כל הסטטיסטיקות, הסטטיסטיקה על התפלגות השכר של השכירים במשק, התפלגות ההכנסות של כל האזרחים, התפלגות הבעלות על רכוש – בדיקה כזאת מראה איך העושר הולך ומתרכז אצל העשירים, אצל העשירון העליון, אצל המאיון העליון – אצל האלפיון העליון, אצל פרומיל אחד מן האוכלוסיה. והמדובר לא בתהליך שנחלש, אלא בתהליך שהולך ומתחזק. "בעלי ההון מתעשרים מהר יותר מאלה שהכנסתם מבוססת על עבודה" אומר פיקטי, שעליו נרחיב את הדיבור בהמשך. התופעה היא שמי שעובד – איננו מתעשר. מי שיש לו מנייות של החברה – אינו מתעשר. מי מתעשר? מי שמנהל את החברה, מי שיושב בדירקטוריונים שלה, מי שיש לו בעלות על החברה. התשואה על ההון גדולה יותר מקצב הצמיחה הכללי. עבור בעלי הון גדול במיוחד, התשואות גדולות עוד יותר, מה שמוביל לריכוזיות עושר גדולה אף יותר. כלל ההכנסות של כל האנשים במדינה הולך וגדל רוב הזמן, אבל כל הגידול הזה הולך בעיקר אל האלפיון העליון. כל יתר האזרחים נהנים רק מעט מאוד מן הגידול בתל"ג, מן הגידול בהכנסות. מסתבר שהתהליך הזה אינו מעודד את הצמיחה, אלא להיפך. בתהליך הזה מעמד הביניים הולך ונשחק. רוב האנשים במעמד הביניים הכנסותיהם יורדות, ומתקרבות להכנסות של העשירונים התחתונים. רק מעטים הכנסותיהם עולות – והם מתקרבים לעשירון העליון. ומעמד הביניים הוא זה שאחראי לצמיחה. אנשים במעמד הביניים הם אלה, שאם יש להם יותר כסף – הם הולכים וקונים יותר. העשירים, אם יש להם יותר כסף, כבר אינם משתמשים בו לקניות.

תיגמול

האם ראוי שהחברה, כלומר המדינה, תטיל מיסוי גבוה, כלומר תגזול חלק נכבד מהכנסותיהם של האנשים שמרוויחים הרבה? מס ירושה, מס הכנסה גבוה, מס מותרות – על בעלי ההכנסות הגבוהות? באוכלוסיה ישנן שש קבוצות של משתכרים: העובדים הרגילים, המומחים הגדולים, המנהלים, בעלי המנייות הקטנים, היזמים והטייקונים. העובדים הם אלה שמייצרים את המוצרים שמביאים את ההכנסות. היזמים הם בעלי הרעיונות שמקדמים את הכלכלה. המומחים הם אלה שמקדמים את החברות שבהן הם עובדים, או להן הם מיייעצים, שלוש קבוצות אלה הן הפרודוקטיביות. המנהלים מקבלים משכורות של מיליוני דולרים, כאשר תרומתם לכלכלה היא שולית, ולרוב לתיגמול שלהם אין שום קשר לתוצאות שהם מביאים לחברות. הטייקונים, נוטלים הלוואות מהבנקים, קונים את החברות – ומרוויחים עליהן הון עתק. בעלי המניות הקטנים זוכים לדיבידנדים על מניותיהם, שהם חלק קטן ממה שמגיע להם, כי הרוב הלך למנהלים ולבעלי השליטה. בדרך הזאת עובר ההון מידי כלל האזרחים אל העשירים מאוד. כפי שכתבתי בכותרת "העשיר יתעשר והדל ידולדל". כך אנו מתקדמים אל המצב שהיה ברוסיה הצארית ובמערב אירופה הפיאודלית. כמעט כל האנשים עובדים קשה וחיים בעוני - ומיעוט זעיר חי חיי עושר מדהים. "העשירים יהיו עשירים ביותר, ולמשפחות הרגילות לא יישאר כמעט דבר", כך מתנבאים הכלכלנים עמנואל סאאז וגבריאל זוקמן, שהלכו ובדקו את הדברים בעיקבותיו של פיקטי. מי הוא פיקטי?

פיקטי

פרופ' תומס פיקטי (Thomas Piketty), כלכלן צרפתי, פירסם את התיאוריה שלו בשנת 2014 בספרו "הון במאה ה-21". בספר הזה הוא הוכיח את קיום התהליך הזה בעזרת טבלאות סטטיסטיות מפורטות. הספר עורר התרגשות גדולה בעולם. אבל כל הכלכלנים בעולם, למדו במחלקות לכלכלה בכל האוניברסיטאות במערב, את התיאוריה של "היד הנעלמה של השוק החופשי", שאמורה להסדיר כל בעייה ללא צורך בהתערבות ממשלתית. לכן כל הכלכלנים וכל הפוליטיקאים הימניים – כולם יצאו נגדו בחריפות וקראו לו "מרקסיסט". פיקטי איננו מרקסיסט. הוא אינו קורא להלאמת כל אמצעי הייצור, כפי שמרקס דרש. פיקטי קורא לשינוי המדיניות הכלכלית של הממשלה, להעלות באופן דראסטי את המסים על העשירים, ולהגדיל את תשלומי ההעברה, כלומר את מה שהמדינה נותנת לאזרחים. הספר של פיקטי זכה להצלחה פנומנלית, ודבריו עוררו ויכוחים ערים בתקשורת – אבל שום דבר לא קרה מעבר לזה. כל הפוליטיקאים קשורים עם בעלי ההון, שתומכים בהם, תורמים להם כסף לצורך תעמולת בחירות, גם בבחירות המוקדמות וגם בבחירות הכלליות. לכן הפוליטיקאים, גם בישראל וגם בארה"ב, אף פעם אינם פועלים כנגד בעלי ההון.

כמה דוגמאות לתהליך שפיקטי מדבר עליו. המאיון העליון בארה"ב: בשנות השבעים היה הנתח שלו מההכנסה הלאומית כ-10%, ארבעים שנה אח"כ הנתח שלו הוא כ-25%. חישובים מראים כי 58% מפירות הצמיחה של ארצות הברית ב-30 השנים האחרונות הגיעו למאיון הזה. האלפיון העליון בארה"ב: חלקו בעושר עלה מ-7% בשנות השבעים, ל-22% בשנת 2012, ועוד היד נטויה. והדברים הם דומים, גם בצרפת, שפיקטי עסק בה וגם בישראל, שמאז 1977.

העתיד

האם יוכל התהליך הזה להימשך עוד ועוד? המחאה של קיץ 2011 בישראל ותנועת Occupy Wall Sreet בארה"ב, הן דוגמאות של התנגדות עממית להתרכזות העושר בידי המעטים. אבל אנשי הימין הצליחו למוסס את שתי המחאות הללו – והשיירה ממשיכה בדרכה. יש הטוענים שהדבר יגיע לכלל התפוצצות, כמו המהפכה הצרפתית, כמו המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, וכמו המהפכות במזרח אירופה שמוטטו את הגוש הסובייטי - כאשר למיליוני העובדים המנוצלים יימאס. אבל התופעה של התקוממות עממית איננה תופעה הסטורית שניתן לנבא מתי תתרחש. בקוריאה הצפונית, באיראן של האייאתולות, ברוסיה הפוטינית, בקובה של קסטרו, בסעודיה הווהאבית ובמדינות אחרות, קיים משטר דיקטטורי, שמקפח את מיליוני האזרחים – אבל הוא מתקיים ואין לנבא מתי תהיה, אם בכלל, התקוממות עממית בכל אחת מן הארצות הללו בנפרד. העניין איננו במישור האובייקטיבי, אלא במישור הסובייקטיבי. כפי שראינו בבחירות האחרונות בישראל בשנת 2015, השילטון יודע לשכנע את מיליוני האזרחים לתמוך בכל ליבם בשליט ש"דופק" אותם, ובמיוחד כשיש מיליארדר שתומך בו ומממן את "שטיפת המוח" שהוא עושה לאזרחים - במיליוני דולרים בכל חודש.

אולי אי פעם תקום תנועה פוליטית, שתשים את תורתו של פיקטי כבסיס לאידיאולוגיה שלה. אולי פעם תצליח תנועה כזאת לבצע את הרפורמות שפיקטי מדבר עליהן, וכך למנוע את הצורך במהפכה ובשפיכות דמים. בינתיים אני לא רואה תנועה כזאת באופק. השמאל בישראל בכל 38 השנים האחרונות עוסק יותר מידי בנושא של שלום עם הערבים, ושם הוא חוטף מפלות שוב ושוב.

המשך המאמר הזה באחד הימים הבאים

עוד

עוד על פיקטי ועל תורתו תוכלו לקרוא בכתובות:

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3629654,00.html

https://vanleerecon.wordpress.com/2011/11/29/ הסיפור-של-האחוזון-העליון-על-פי-פיקטי

http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-74204,00.html

עוד על האלפיון העליון בכתובת:

http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3644676,00.html

http://www.iba.org.il/bet/?entity=923650&type=297

http://www.globes.co.il/news/ האלפיון_העליון.tag

מאמר של יאיר לפיד, עוד לפני שהלך לפוליטיקה, בכתובת:

http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=5144

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

regevj@bgu.ac.il

תגיות: כלכלה ועסקים, פיקטי, כלכלה, עניים ועשירים, האלפיון העליון, לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות, פתגם, ביבי, קפיטליזם חזירי, מרקסיזם, מחשבות והגיגים, תקשורת - שקרים, יאיר לפיד,

********************************************************************

פורסם ב-11 באפריל 2015, מאז קראו את הפוסט הזה ב"תפוז" 1,261 איש, והיו לו 13 תגובות

יום רביעי, 25 במרץ 2020

ח. קורונה – סדום ודממה (המשך)

בקיצור: קריסת מערכת הבריאות, או קריסת הכלכלה? [12]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

זהו המשך של המאמר, שתחילתו בכתובת:

https://regevj.blogspot.com/2020/03/blog-post_49.html

הרס הכלכלה והעצמאיים

עם הגידול במספר החולים מחליטה הממשלה על צעדי הסגר חמורים יותר ויותר. משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות דורש ובנימין נתניהו, ראש הממשלה, נענה לו באי-רצון. יש הכרח בצעדים שיקטינו את מספר הפגישות ואת מספר האינטראקציות בין בני אדם בישראל, שכן כל אדם עלול להיות נשא של הנגיף, ועלול להדביק את האדם שעימו הוא נפגש. והדבר יתגלה רק לאחר ארבעה ימים, או בכלל לא. בר סימן טוב דורש הסגר מוחלט למשך שבועיים או יותר. נתניהו מעכב ומשאיר פעילויות חיוניות מסוימות בגדר פעולות מותרות.

האיסורים על הפעילויות שאינן מותרות גורמים נזק גדול. איסורים אלה גורמים נזק לכלכלת ישראל. איסורים אלה גורמים נזק לאזרחים שנזקקים לפעולות הללו. איסורים אלה גורמים נזק לגופים הכלכליים שפעילותם נפסקה, והם נשארים ללא הכנסות. איסורים אלה גורמים נזק לכל העובדים שלהם שפוטרו, או הוצאו לחל"ת, לתקופה שלא ידוע מתי תסתיים. איסורים אלה גורמים נזק אדיר לעובדים העצמאיים ולעסקים הקטנים והבינוניים.

יש בישראל מאות אלפי עצמאיים. יש בישראל מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. הפסקת פעילותם של כל אלה, של העצמאיים ושל עסקים הקטנים והבינוניים, גורמת להם נזק בלתי הפיך. כל האנשים הטובים הללו נשארים בלי הכנסה, בלי מקור מחייה, בלי כסף לשלם עבור אוכל. משרד האוצר, עד עתה, התעלם לחלוטין מצרתם של כל האנשים הללו. מה יקרה כאשר מאות אלפי אנשים יישארו בלי פרוטה? האם תיתן הממשלה לכל האנשים הללו למות ברעב, פשוטו כמשמעו? בממשלה הושמעו כמה תהיות. גלגלנים השמיעו דרישה לתת תמיכה, תשלום סביר לכל חסרי הפרנסה, אבל משרד האוצר עומד נחוש בדעתו, שלא להיכנע ללחץ, פרט לתשלום מגוחך של כמה אלפי שקל, עד ששת אלפים, תשלום חד פעמי. כמו כן הקים משרד האוצר קרן לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, שנותנת הלוואות בתנאי השוק. מה יועילו הלוואות, כאשר העסקים אינם מכניסים פרוטה, ולא יהיה ממה להחזיר את ההלוואות?

משרד הבריאות לוחץ להחלטה על הסגר מוחלט, אין יוצא ואין בא. הסגר מוחלט, למשך כמה שבועות, יביא לכך שהמגיפה תסתיים, כך טוענים בכירי משרד הבריאות. הסגר מוחלט באמת, למשך כמה שבועות, גם על הסופרמרקטים וגם על סופרפארם – יגרום לכך שאנשים יישארו בלי אוכל, וימותו סתם מרעב. לכן ברור שלא יהיה הסגר מוחלט כזה. כיוון שכך, לא יחוסל הנגיף במשך כמה שבועות בלבד. אם תותרנה הפעילויות של הסופרמרקטים ושל בתי המרקחת, ויציאה של האנשים מן הבתים כדי לקנות מזון ותרופות – הקורונה לא תיעלם. המגיפה רק תימשך לאט. השטחה של העקומה של מספר החולים במגיפה, זה הכל. כיוון שכך אנו צפויים לכך שהמגיפה תתמשך עוד ועוד, וההסגר יימשך עוד ועוד. וכל עוד יש אדם אחד שהוא נשא של הנגיף, שאיננו בבידוד, יש סיכוי לכך שהכל יתחדש, מאדם אחד, כמו מאותו הסיני האחד, שאכל עטלף צלוי בווהאן.

הסגר, כזה כמו שמשרד הבריאות דורש, פירושו שהפעילות הכלכלית תרד לרמה של אחוזים מעטים. המדובר הוא למעשה לתקופה של מספר חודשים, ואולי יותר. הנזק הכלכלי יהיה כזה, שלאנשים לא תהיה אפשרות לרכוש מזון. צריך לחשוב היטב מה אנו עושים, פרט למלחמה בקורונה.

לימודים מקוונים

בתי הספר נסגרו. כל תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, וגם גני הילדים, בישראל נשלחו הביתה. יותר ממיליון ילדים יושבים בבית, ואסור להם לצאת מהבית וללכת לחברים. רבים מהם יושבים מעוצבנים. רבים מהם מפוחדים. הלימודים נפסקו. הפיתרון המתבקש הוא להעביר את כל הילדים ללימודים סדירים במקוון. צריך היה לדאוג לכך שכל מורה יוכל לקיים את הלימודים, מביתו, כשכל התלמידים יושבים מול המחשבים בבתיהם. צריך היה לספק מחשב לכל ילד שאין לו. אבל מה עושה משרד האוצר? מגיע להסכם עם הסתדרות המורים, שהמורים יפסיקו את ההוראה מבתיהם. ולמה? אין פה אפילו חיסכון כספי. המורים המושבתים והמתוסכלים ימשיכו לקבל את משכורותיהם, אבל יצטרכו להחזיר את הימים הללו בקיץ. האוצר רומס את הילדים ואת המורים ברגל גסה, באטימות שלא תיאמן.

מה ניתן לעשות?

המצב הוא איום. מה ניתן לעשות כדי למנוע את האסון, את הקריסה של בתי החולים ואת הקריסה של כלכלת ישראל? להלן כמה רעיונות:

- צריך לדאוג לאמצעי המיגון לרופאים ולמכונות הנשמה, בכמויות הדרושות, בלי להתחשב בשיקולים תקציביים.

- צריך לדאוג לתשלומים (מענקים) לכל האזרחים ולכל העסקים, כך שלכולם יהיה אוכל, והכלכלה לא תתמוטט, הכנסה בסיסית אוניברסלית. פעולות דומות נעשות בגרמניה, בארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה. המדובר בסכומי עתק, אולי 150 מיליארד שקל, אבל אם זה לא ייעשה – התוצאות תהיינה חמורות הרבה יותר. הסכומים שיחסרו לתל"ג בעשרות השנים הבאות, יהיו גדולים בהרבה.

- צריך להתארגן לחיים נורמאליים במסגרת לא בריאה. זה אומר:

- לקדם פעילויות ברשת, אנשים מהבית, או אנשים ממשרדים מבודדים, כשכל האנשים שומרים על מרחק ביניהם

- לבנות מערכת ממוחשבת מאובטחת, שתאפשר לאמן, או קבוצה, לקיים הופעה וירטואלית, ולקבל תשלום מכל הצופים.

- לקדם רובוטים ותוכנות בינה מלאכותית, שתבצענה את העבודות, ללא חשש שיחלו בקורונה

- לקדם את ההוראה בתקשוב, כלומר בתקשורת, עם מחשבים

- לקדם התעמלות בבית, עם תוכניות מאורגנות, עם ציוד כושר מתאים, ועם קמפיין לשכנע את כל האנשים להשתתף בפעילויות כאלה

- לאפשר לאנשים לצאת מהבתים, ללכת לעבודה, ללכת קניות, ללכת לאירועים תרבותיים, בשעה שיש סכנה של הידבקות בנגיפים. דומני שמספיק להתמגן בכפפות ובמסיכות בתקן N95, ושמירה על מרחק של 2 מטר בין אנשים, כדי להקטין את הסיכויים להידבקות. אם לא, צריך גם "חליפות חלל". זה עולה המון כסף, אבל זה פחות, מאשר ההשבתה של המשק כולו.

- וצריך גם, כאמור, לבצע בדיקות מעבדה במספרים גדולים, כדי לאתר נשאים ושכונות נגועות.

אני חושב שיש אפשרות להגיע לחיים נורמאליים, פחות או יותר, גם כשהקורונה אורבת מכל עבר.

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

תגובות אחרונות

קורונה – סדום ודממה

בז'ה

טיפול לקוי

קורונה – סדום ודממה

קסטינו

פרופ' רוטשטיין: הזנחה בבדיקות הצוותי הרפואיים בבתי החולים

ביבי! – למה? ג. בני גנץ נכשל

עדי

גנץ לא מבין שאין לו כוח

פוסטים חדשים אחרונים

24.3.2020

קורונה – סדום ודממה

האם הטיפול בקורונה היה כראוי? [10]

תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, בריאות הציבור, כלכלה, רפואה, אוי לי מן הביורוקרטיה, משרד האוצר

23.3.2020

לא לפחד

הפחד והלחץ מהקורונה [7]

תגיות: לפעמים זה כל כך נכון, קורונה, פחד, ציטטות, תובנות, פתגם, רוזוולט, בריאות הציבור, פניקה, מחשבות והגיגים

22.3.2020

קורונה – מחלה של השחיתות

מה שקרה בסין ומה שקורה אצלנו [5]

תגיות: אקטואליה, קורונה, שחיתות, תובנות

האם אני צודק? אל תסכימו אתי. בהמשך הפוסט הזה יש בד"כ כפתור תגובות (או Comments). עשו עליו קליק וקיראו אותן. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה.

regevj@bgu.ac.il

תגיות: אקטואליה, קורונה, ביבי, בריאות הציבור, כלכלה, רפואה, אוי לי מן הביורוקרטיה, משרד האוצר, משרד הבריאות, עצמאיים, עסקים קטנים ובינוניים, חל"ת, סופרמרקטים, בתי מרקחת, הוראה מבוססת תקשוב, ילדים, חינוך, בתי ספר, מורים, הכנסה בסיסית אוניברסלית, התעמלות, רובוטים, בינה מלאכותית

********************************************************************