י. הסיפור על גבריאלה, בחורה נאה (מצחיק)

בקיצור: סיפור בשלושה פרקים. תחילתו בטכניון והמשכו בכנס בת"א. סיפור על הרושם שהרשימה בחורה נאה אחת את כל רואיה. $$$ [594, 24]

אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב

זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.

       סיפור זה התרחש בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים, בימים שהייתי הממונה על (המנהל של) מרכז החישובים של הטכניון בחיפה.

פרק א. ליד מרכז החישובים בטכניון

       גבריאלה עבדה כמתכנתת במרכז החישובים, מתכנתת מחשבים צעירה ומוכשרת. כמה שנים לפני הארוע שיסופר כאן החלה האופנה של חצאיות מיני, מעל לברכיים. לפני כן אף אשה מהוגנת לא לבשה חצאית או שמלה אלא אם כן הגיעה אל מתחת לברך. כשהחלה אופנת המיני, הנועזות שבין הצעירות לבשו חצאיות מיקרו, שהראו לעולם את כל רגליהן.

       גבריאלה נהגה ללכת בחצאיות מיקרו. היו לה רגלים מהממות, והיא נהנתה להציג אותן ברבים. יום אחד עמדו שני פרופסורים מכובדים של הטכניון ליד בניין מרכז החישובים של הטכניון ושוחחו בעניינים מדעיים חשובים. לפתע יצאה גבריאלה מהבניין, עברה לידם והלכה לדרכה. לאחר שהיא עברה, ניסו השניים להיזכר על מה דיברו לפני כן - ולא הצליחו להיזכר.

       למחרת היה אצלי אחד משני הפרופסורים המכובדים וסיפר לי על המאורע הזה. שנינו צחקנו מאד.

פרק ב. בתל-אביב

       עברו כמה שנים. אני עזבתי את הטכניון ועברתי לנהל את מרכז החישובים באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע. יום אחד התקיים בתל-אביב כנס איל"א, כנס אנשי המחשב. בכנס פגשתי את אגמון, בוגר הטכניון. אגמון עשה דוקטורט אצל יעקב כצנלסון בטכניון, בתקופה שבה הייתי אסיסטנט של של כצנלסון, ומאז נשארנו חברים. "מה אתה עושה עכשו"? שאלתי את אגמון. "אני עובד ברשות הדברים." מספר לי אגמון. (אין רשות כזאת, אני יודע. כל השמות והפרטים בסיםור הזה הם בדויים, מלבד שמי ומלבד שמו של יעקב כצנלסון, אבל הסיפור עצמו אמת)  "נדמה לי ששמעתי שגם גבריאלה עובדת אצלכם." אני שואל. אגמון מאשר. "תשמע סיפור" אני אומר לו ומספר לו את הסיפור מפרק א. הוא שומע וצוחק מאד.

פרק ג. סכנה

       עוברת שנה. שוב כנס המחשבים. אני מגיע לכנס שמח וטוב לב. אני רואה שוב את אגמון. "מה שלומך?" אני פונה לאגמון. "Run for your life" עונה לי אגמון באנגלית. "למה?" אני מתפלא. "אחרי הכנס האחרון", מסביר אגמון, "חזרתי לרשות הדברים וסיפרתי לחברה את הסיפור שלך על גבריאלה. הסיפור שלך עבר כמו אש בכל הרשות וכולם התגלגלו מצחוק. הסיפור הגיע עד גבריאלה והיא כעסה מאד. עכשו היא נמצאת פה, והיא רוצה להרוג אותך!"

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

  האם אני צודק? אל תסכימו אתי. אתם יכולים לכתוב תגובה לשלוח אותה אלי, אל הדוא"ל שלי, המופיע בהמשך. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה. כמו כן, בהמשך הפוסט הזה יש כפתור תגובות (או Comments). אתם יכולים לעשות עליו קליק ולכתוב שם את התגובה שלכם.

   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:

regevj@bgu.ac.il

תגיות: סיפורים, הומור, זכרונות, סיפורים שקרו באמת, מחשבים, מין, טכניון, גברים ונשים, יעקב כצנלסון, איל"א,

הסיפור הזה פורסם בבלוג שלי ב"תפוז" בתאריך 30.10.2007. היו לו מאז 712 כניסות וארבע תגובות (שאבדו)

עד אז היו 57,771 כניסות לבלוג שלי ב"תפוז"