בקיצור: המלחמה שחברי ואני
ניהלנו על הקמת "מנוחה נכונה באר שבע", בית עלמין שבו יכול אדם להיקבר
בטקס חילוני, רפורמי או קונסרבטיבי, כרצונו. זהו בית העלמין היחידי בישראל המאפשר
זאת בחינם, בלא תשלום. גם קצת על בית הקברות עצמו ואיך להתקשר עמו, וגם מה רע בטקס
של ה"חברה קדישא". [8,97]
זה הסיפור להיום.
אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם
סיפור חדש.
ההתחלה
ראשיתה של "מנוחה נכונה באר שבע"
בשנת 1987, כשסימה לרנר ע"ה, ייסדה את העמותה שמטרתה הקמת בית קברות
ללא חברה קדישא. היא גייסה לעמותה כמה מחברי הקהילה הקוסרבטיבית וכמה חילונים
תושבי באר שבע. חברי ישראל גוטמן ע"ה ואנוכי הצטרפנו לעמותה בשלב זה,
כשהדברים נראו חסרי סיכוי. בשנות התשעים הצטרפו מוריס כלפון וגם פנחס
ורדין, שהפך יו"ר העמותה. במקביל החל פרופ' בועז מואב ע"ה
לארגן את "מנוחה נכונה ישראל" הארצית. באותם הימים השלטון של המימסד
האורתודוקסי היה נראה בלתי ניתן לערעור, אך אנו המשכנו לתכנן תוכניות ולקוות כי אם
ירצה השם, גם אנו נזכה להקים את בית העלמין החילופי. פנחס ורדין ישב והכין תכנון
מפורט לבית קברות, למרות שלא נראה היה שיזכה להגשימן. תקוותינו הפכו ממשיות כאשר
התרחשה פרשת לב פסחוב ז"ל, חייל יהודי שהמימסד האורתודוקסי התעקש
לשלוח אותו לקבורה נוצרית, משום שמבחינתם אין הוא יהודי. השערוריה שקמה בעקבות
האירוע ההוא גרמה לממשלת רבין להעביר חקיקה בנושא הקמת בתי עלמין אלטרנטיביים, בהם
יוכלו להיקבר גם אלה שהמימסד הרבני אינו מכיר ביהדותם וגם אלה, הקונסרבטיביים, הרפורמים
והחילוניים, שאינם חפצים בטקס העומד בניגוד לאמונתם. יצחק רבין ז"ל
עצמו לא היה נלהב להתגרות במפלגות הדתיות אולם יד ה' התערבה גם בשלב זה, אריה
דרעי הועמד לדין, בעקבותיו התפטרו כל שרי ש"ס מן הממשלה ומשרד הדתות עבר
לידיו של פרופיסור שמעון שיטרית, איש מפלגת העבודה ותומך נלהב ברעיון שלנו.
(אגב, הדברים נכתבים על סמך זכרוני בלבד, ולא על סמך מסמכים.) שיטרית לקח את החוק,
שהיה אז בגדר אותיות מתות, כדי לרצות את הזעם הציבורי, והחל לפעול למימושו. הוא
דאג להקצאת אדמה ע"י מינהל מקרקעי ישראל ולהכנת תקציב למטרה זו. כשבדק את
האפשרויות בשטח, גילה כי מכל מדינת ישראל רק בבאר שבע יש גוף שיכול לקבל על עצמו
להקים ולתחזק מוסד כזה. הוא קרא לפנחס ורדין ולמוריס כלפון, והודיע להם: "אני
מוציא מיכרז להקמת בית עלמין אלטרנטיבי ועליכם להגיש הצעה מפורטת", מה שנקרא
תוכנית עסקית. אנו התיישבנו למלאכה ותוך זמן קצר הכננו והיגשנו את ההצעה הנדרשת.
היות והיינו היחידים שניגשו למיכרז, זכינו בו. ידענו מה האדמה שתעמוד לרשותנו ומה
התקציב והקבלן מטעם משרד הדתות היה אמור להתחיל בבנייה תוך זמן קצר.
בונים
בית עלמין
בשלב זה חל מהפך, שכמעט גרם לנו, להתייאש.
בבחירות של שנת 1996 זכה בנימין נתניהו, הלא הוא ביבי, ומשרד הדתות חזר
לידיים של המימסד הדתי. בבת אחת נעלמו כל ההחלטות, אין אדמה, אין תקציב ואין
זיכיון. פנינו לכנסת ובדיון שהתקיים באחת מוועדות הכנסת הופיעו נציגי משרד הדתות
והכחישו שהיתה אי-פעם איזו שהיא החלטה כזאת. כששמעתי על כך שאלתי: וכי אין הם
מתפללים "ה' אלוהיכם אמת" כמוני? אולם המסמכים היו ברשותנו ואנו פנינו לבג"ץ
ובעזרתו של העו"ד רנאטו יאראק קיבלנו החלטה המאלצת את משרד הדתות
למלא אחר כל ההחלטות שהתקבלו בזמנו של שמעון שיטרית. מינהל מקרקעי ישראל ביקש
מאיתנו להביא אישור ממשרד הדתות על ההקצאה. אנו ידענו כי משרד הדתות הזה לא ייתן
לנו אישור, אלא לאחר הדיינות משפטית במשך שנים. לפיכך לקחנו את המסמכים מתקופתו של
שיטרית, המצאנו אותם והאדמה אושרה לנו. ואז קיבלנו הודעה ממינהל מקרקעי ישראל
שעלינו לשלם 30 אלף שקל עבור האדמה. התברר לנו כי ניתן לקבל פטור מסכום זה אך
מוריס הציע שניקח הלוואה מעמותת "מנוחה נכונה, ישראל" ונשלם את הכסף,
שכן כל עיכוב עלול לאפשר למימסד האורתודוקסי למצוא דרכים להימנע ממתן האדמה, וכך
עשינו. התרגיל האחרון של משרד הדתות היה להורות לקבלן לכוון את הקברים בכיוון לא
נכון, כך שיהודים אורתודוקסים וקונסרבטיבים לא יוכלו להיקבר במקום. אנו גלינו זאת
בזמן והורינו לקבלן לכוון את הקברים בכיוון הנכון.
בעייות
כשהחלה הבנייה התמסר לכך פנחס ורדין, והיה
מגיע לאתר מדי יום ובודק שהעבודה מתקדמת לפי התוכנית. ואז התברר כי התקציב אינו
מספיק. אנו הורינו לקבלן, שביט, לבצע את המלאכה כהלכה, מבלי שנדע מאיפה נמצא את
הכיסוי לכך. לקראת סיום הבנייה נאלצנו להתמודד עם השאלה מניין יבוא הכסף החסר, וכן
עם השאלה מי ינהל את בית העלמין וידאג לקבורות, לגינון וליתר העניינים שניהול בית
עלמין כרוך בהם. עמדו לפנינו שלוש אפשרויות:
להגיע
להסכם עם הקבלן שביט שיקבל על עצמו את ניהול המקום
להקים
גוף כספי, בשיתוף עם בעלי הון שיממנו אותנו
להחליט
שהעמותה שלנו "מנוחה נכונה, באר שבע", היא שתנהל את המקום והיא שתדאג
להחזיר את החוב לקבלן.
בשלב זה שיכנע ישראל גוטמן את מוריס כלפון
להתפטר מן החברות בוועד המנהל של העמותה, לקבל על עצמו את תפקיד המנכ"ל (בשכר)
של בית העלמין ולהתמסר לניהול בית העלמין. מוריס השתכנע וההחלטה נפלה לעשות זאת
בעצמנו, בלי הקבלן ובלי בעלי הון. אגב, כל יתר חברי הוועד המנהל של "מנוחה
נכונה", וגם אני, פועלים בהתנדבות, ללא קבלת טובות הנאה.
יש!
בחמישי במרץ 1999 חנכנו את בית העלמין,
למרות נסיונות אחרונים של משרד הדתות למנוע זאת מאיתנו. אם תבואו לבאר שבע, אל בית
העלמין, תראו את המקום, את הסדר, את היופי ואת ההצלחה של המיפעל שעמלנו כה קשה
בהקמתו. יש במקום חלקה יהודית, שנועדה לאותם יהודים, קונסרבטיביים,
רפורמיים וחילוניים, שאינם חפצים טקס אורתודוקסי (ללא קבורה בארון), ויש חלקה אזרחית,
שנועדה לאותם אנשים, בעיקר עולים חדשים, שאינם יהודים, אך אין הם, ואין קרוביהם,
חפצים לקבור אותם בבית קברות נוצרי, או מוסלמי. יש גם יהודים הבאים אלינו כדי
להיקבר בטקס אורתודוקסי רגיל, אבל בארון. יש גם יהודים רבים המבקשים להיקבר בחלקה
האזרחית, כדי להיות קבורים ליד בני זוגם, שאינם יהודים. כחמש שנים לאחר אותו טקס
חנוכה הובא גם ישראל גוטמן לקבורה, באותו מקום שהוא נאבק על הקמתו.
התמלא
במשך ארבע שנים פעל בית העלמין בהצלחה
מרובה. 1600 איש ואישה כבר נקברו בו ואז הגענו למיצוי השטח שהוכן בשנת 1999. הגענו
למצב בו נזקקנו לתקציב להכנת תשתית לקברים נוספים בשטח שהוקצה לנו. היות והחוק
במדינת ישראל מחייב את הממשלה לדאוג לקבורה אזרחית לכל אזרח החפץ בכך, פנינו
לממשלה וביקשנו תקציב לעבודות. ממשלת אהוד ברק סחבה את העניין שוב ושוב,
אבל בסוף החליטה על הקצבה של 4 מיליון שקל לצורך הרחבת בית העלמין. החליטה, אך
ההחלטה לא הגיעה למימוש, הכסף לא הגיע. ממשלת ברק נפלה וממשלת שרון הראשונה לא
עשתה דבר בנידון. אנו הגשנו בג"ץ נגד הממשלה והנושא החל להידון בבג"ץ.
שוב בחירות. ממשלת אריאל שרון ו"שינוי" הגיעה לשלטון, אך
מבחינתנו דבר לא קרה. משרד הדתות בוטל ופירושו של דבר שאין עם מי לדבר, אין.
"שינוי" יושבים בממשלה ומצהירים שהם תומכים בנו, אבל הכסף לא מגיע, רק
מלים יפות. "שינוי" נבעטה אל מחוץ לממשלה אבל בויכוח הלוהט על אישור
תקציב תוכנית "ההתנתקות" הסכימה "שינוי" לתמוך בתקציב
ההתנתקות בתנאי שתקבל 700 מיליון שקל לצורכי התרבות והמדע בישראל ומתוכם 35 מיליון
שקל לקבורה אלטרנטיבית, בכל הארץ. כמו שאתם ראיתם את הכסף כך גם אנחנו. שרון הבטיח
ל"שינוי" אך לא טרח לקיים. זאת הרמה של הפוליטיקה בישראל.
כאמור אנו פנינו לבג"ץ. מאז 2003 אנו
מגיעים מדי פעם לישיבות של הבג"ץ, מציגים את ההוכחות שלנו, השופטים מסכימים
שאנו צודקים, אבל דוחים את ההחלטה פעם אחר פעם. לפני שנה, בישיבה שבה השתתפתי,
לאחר שהעו"ד שלנו טען בפעם השמינית את טענותיו, קמה נציגת המדינה לענות. היא
נטלה את המיקרופון, פערה את פיה ואף מילה לא יצאה ממנו. הציץ בה השופט מישאל
חשין ואמר: החיים קשים, אין לך מה לומר?! והיא התיישבה מבוישת. המצב הוא שאנו
עדיין ממתינים לבג"ץ שיוציא את החלטתו, שתהיה בהתאם לרוח הדברים, לטובתנו,
אבל בג"ץ לא זז, שלוש שנים.
המצב הזה חייב אותנו להיערכות חירום. פנחס
ורדין, שהשקיע במפעל הזה שנים של עבודה מאומצת, הגיע לגיל 80 והחליט שזה מספיק.
אני קיבלתי על עצמי את תפקיד היו"ר ואני מנסה לתמרן בין הקשיים. אנו לוקחים
הלוואות כדי לממן בכל פעם הכנת תשתית לעוד חלקת קברים ומשלמים אותן מהכספים שאנו
מקבלים מביטוח לאומי עבור הקבורות. עד שלא הגעתי לזה, חשבתי שאני חי במדינה מתוקנת
ולא ידעתי שגם הממשלה וגם הבג"ץ הם כאלה.
עוזי
אורנן ובועז מואב
איני יכול לסיים את הסיפור הזה בלי לחזור
אל אבי הרעיון של "מנוחה נכונה", הוא חברי פרופ' עוזי אורנן.
פרופ' אורנן היה הראשון שהעלה את הרעיון להקים בתי קברות חילוניים וזאת עוד בשנות
החמשים, במסגרת הליגה למניעת כפייה דתית. פרופ' אורנן הוא פרופסור לבלשנות
והיה בעבר, לפני קום המדינה, בין אסירי המחתרות שהוגלו ע"י הבריטים
לאריתריאה.
פרופ'
בועז מואב ע"ה, שהנהיג את "מנוחה נכונה ישראל", היה פרופסור
לביולוגיה באונ' ת"א וגם חבר כנסת מטעם "ר'צ – התנועה לזכויות האזרח",
בתקופתה של שולמית אלוני, תבל"א, תנועה שהתמזגה לאחר שנים במר"ץ של
היום. בועז מואב קבור בבית העלמין שלנו בבאר שבע.
קבורה
אזרחית
מה רע בטקס האורתודוקסי הרגיל? ראשית, בנות
אינן מורשות לומר "קדיש" על הוריהן. יש בנות אורתודוקסיות רבות שמצפצפות
על האיסור הזה, אבל האיסור קיים. שנית, בבתי קברות רבים דורשים הפרדה בין הגברים
והנשים, במהלך הלווייה. שלישית, בבתי קברות מסוימים, לא רבים, אין מתירים כלל לנשים
להיכנס לבית הקברות, כי לפי ה"קבלה" הן מביאות אתן את השדים. רביעית,
הטקס, כולל קריעת הבגד, אינו מקובל על רבים מהאבלים. חמישית, הנוכחות של החרדים,
שרק הם עוסקים בקבורה בישראל, אנשים שברובם אינם משרתים בצבא, וההתייחסות שלהם אל
הנוכחים החילונים, לא עושה טוב לחלק מהנוכחים. ששית, האיסור על הקבורה בארון.
שביעית, האיסור על שינוי הטקס ועל הוספת דברי שירה, או קטעי מוזיקה, מפריעה. לא
בכל בתי הקברות אוכפים את האיסור הזה. שמינית, החובה לשים כיפה, מפריעה לאנשים שהם
חילונים מוצהרים, וזכותו של אדם במדינת ישראל גם להיות חילוני וגם להיקבר.
כאמור, בית הקברות "מנוחה נכונה באר
שבע" הוא מקום בו יכולים יהודים ולא-יהודים להיקבר בלי החוקים של "חברה
קדישא". בבית הקברות הזה, שאני עומד בראש הנהלתו, ניתן להיקבר בארון (מה
שה"חברה קדישא" אינה מתירה) בטקס אורתודוקסי, קונסרבטיבי, רפורמי,
חילוני (לפי בחירה), או ללא טקס בכלל. זה המקום היחידי בארץ שבו ניתן להיקבר
כרצונך, בלי לשלם על זה סכומי עתק. אנו מסתפקים בתשלום שאנו מקבלים מן
"הביטוח הלאומי". עד היום כבר נקברו במקום 1600 איש, גם יהודים, בחלקה
יהודית וגם לא-יהודים, בחלקה האזרחית. יש גם יהודים שמעדיפים להיקבר בחלקה
האזרחית, כדי להיות קבורים ליד בני זוגם שאינם יהודים.
כדי ליצור קשר, ניתן להתקשר לטלפון 08-6233239
או לטלפון נייד 050-7566563.
עוד
אתרים נוספים המספרים על "מנוחה
נכונה" הם:
פורסם
ב"תפוז" ב-4 ביוני 2006. ב"תפוז" היו 6,032
כניסות לפוסט הזה
עד 4 ביוני 2006 היו 6,347 כניסות לבלוג שלי, ועד 19.3.2020 היו 1,266,403 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי
ב-22.2.2006
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
האם אני
צודק? אל תסכימו אתי. בהמשך הפוסט הזה יש בד"כ
כפתור תגובות (או Comments). עשו עליו קליק וקיראו
אותן. אל תשכחו לכתוב את שימכם בתחילת התגובה, או בסופה.
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט חדש
– שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום
בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות:
דת,
יהדות, בית עלמין, מנוחה נכונה, קבורה, קבורה אלטרנטיבית, ש`ס, אריק שרון, רבין,
שולמית אלוני, פוליטיקה, עוזי אורנן, בג`ץ, זכרונות, יוסף רגב
********************************************************************
כתבו משהו
השבמחקואל תשכחו לכתוב את שמכם
יוסי רגב